לפני שנה. 29 בינואר 2023 בשעה 12:35
חתיכת נייר מתחת ללשון.
הטיול מתחיל. זה אני והכוכבים.
התודעה משתוללת. כך גם הגוף.
בשלב מסויים הרגשתי איך הליבידו חוזר בחזרה לגוף שלי אחרי שנים ארוכות במדבר.
התחלתי לחשוב על המנגנונים השונים שלי.
על העמדת פנים, שגרה והכחשה.
היא צצה לי בכל רגע בתודעה. משפיעה על הגוף ועל המחשבה. היא בטח קוראת את זה עכשיו.
לאט לאט הכרתי בהבנה המאד פשוטה.
אני מחולק. מפוצל. פשוט אך מורכב.
יש בי את הצורך לאבד שליטה לחלוטין ולהתמסר מול הידיים הנכונות ויש בי את הצורך ללוש, לפרק ולכוון את הגוף הנכון.
שולט ונשלט.
תלוי מי איתי.
הכי פשוט שיש בתאוריה והכי רחוק ממני בחיים האמיתיים.