לפני 16 שנים. יום שבת, 6 ביוני 2009 בשעה 10:41
זה רק אני ועצמי
נוזל אל הכה נודע
וכאב מתעורר בי בינתיים
רואה את השמש מתעטפת
בעננים שטופי זימה
והיא בוחרת לשקוע
מתרגלת היא לשקט
ולפעמים היא כה תמימה
והוא בחר אותה לרצוח
כי זה כה קל תמיד לברוח
זה רק אני ועצמי כאן
לא נותר דבר בפנים
אולי רק הכעס
מתגבר
כשהחולצה שלי נרטבת
ועולמי בפנים נרקב
מרגיש קצת חי יותר
מיד אחר כך מוותר
ולפעמים את כה תמימה
בוחרת לך בשקט
ועיניים משוועות לסוף אחר
ואת אומרת כי מילים לא ישיעונך