אין לי שם אבל אני קיים

I'm bound in ropes and chains, Feeling the weight of my restraints. My body's on display, But my mind is far away.

I'm dream walking through the night, Exploring the depths of my mind. Shibari holds me tight, But my spirit takes flight.

I'm suspended in mid-air, My body's in control, but my mind is free. I'm exploring the unknown, Leaving behind all I've ever known.

I'm dream walking through the night, Exploring the depths of my mind. Shibari holds me tight, But my spirit takes flight.

I'm lost in a world of my own, Where anything is possible, But I know I'll return To my physical form.

I'm dream walking through the night, Exploring the depths of my mind. Shibari holds me tight, But my spirit takes flight.

פאקינג 3 בלילה... אני מארח 12 איש עוד פחות מ18 שעות יש לקום ב7 בבוקר לשים בשרים במעשנה ולהתחיל הכנות ובישולים... ופאקינג 3 בלילה ואני לא יכול לישון.... 

ואני מאשים אותך! 

כן כן, אותך ארנבת שלי, אני לא מסוגל להפסיק לחשוב עליך...

לא מסוגל לשכוח את העור הרך שלך...

איך שהוא נמתח, ולחוץ תחת החבלים שמחזיקים אותך באוויר... 

לא מסוגל לשכוח את הגניחות שברחו לך, למרות שבאמת ניסית להחזיקם בפנים... 

אבל את קשורה, באוויר, לא יכולה לזוז, וויברטור קטן ושובב מחובר לך לנקודה... אז ברור שלא תצליחי... 

פאקינג 3 בלילה וכל מה שאני יכול לחשוב עליו זה החיוך שלך... שלמרות הכאב תמיד עולה לך על השפתיים לקראת השיא... ממש לפני שמסיימים ומשחררים את החבלים...

בשביל החיוך הזה אני חיי, בשביל החיוך הזה את באוויר, בגלל החיוך הזה אני לא ישן...

זה בסדר ארנבת שלי אני לא אשן היום...

אבל גם אותך אני אשאיר ערה, קשורה ובאוויר, לפחות בתוך הראש שלי... במחשבות שלי... בלב שלי.. עד שניפגש פעם הבא.

הכל התחיל כשאיבדתי את היכולת שלי לראות.. 

רציתי לצעוק, פתחתי את הפה אבל אז איבדתי את היכולת לדבר...

ניסיתי לשמוע מה קורה מסביבי אבל זה היה הדבר הבא שנשלל ממני... 

יכולתי רק להרגיש.. להרגיש את הידיים שלו על הכתפיים שלי, חזקות ולמרות זה עדינות..

הוא לא ממהר..

הוא נותן לי את הזמן..

הוא מחכה שאקח נשימה עמוקה ואיטית דרך האף ואז עוד אחת... ועוד אחת...

שהגוף שלי ירגע, יתרגל, רק כדי להוציא ממני את כל האוויר ברגע אחד... 

ועכשיו הידיים שלי מאחורי הגב וגם הם נלקחו ממני...

אני ממשיכה לעמוד על הרגליים אבל תחושת הליטוף העדין של החבל עליהם מגלה לי שעוד מעט .. עוד ממש שניה .. עוד רגע אחד, גם את היכולת לעמוד הוא יקח... 

והנה זה קורה, אני מרגישה איך החבלים מתהדקים סביבי...

מרגישה את הליפוף האחרון .. את הקשר וההידוק... 

והנה אני באוויר. 

ואני חופשיה..

חופשיה מהגוף שלי..

מהחושים שלי..

מהעולם הזה..

כל מה שנשאר לי עכשיו זה רק החיבוק המנחם שנותנים החבלים..

והידיים המלטפות שלו... שעושות את דרכן לאורך גופי ועל תוכי...

אני חופשייה.

עומדת שם לבד בין המדפים, בין הספרים ..

בשקט ובעדינות מסדרת את הספרים שבילגנו הילדים השובבים..

אבל היא לא מתלוננת ..

היא לא רוצה להרעיש או למשוך צומת לב, היום לא, היום אסור..

מתחת לחולצה העדינה שלבשה היום ומתחת לג׳ינס הפשוט מסתתר לו סוד..

והוא לוחץ עליה, ומחבק אותה באותו הזמן, עוטף אותה ומזכיר לה את הידיים החזקות והעדינות שהחזיקו בחבל...

החבל שעכשיו מתחבא מתחת לבגדים ונועץ את שיניו בבשרה עם כל תנועה שלה, כל הרמת יד, כל ספר שחוזר למקום מהעגלה..

כל התכופפות גורמת לחבל להשתפשף בעורה העדין..

ולקשרים השובבים בין רגליה להתחפר עמוק עמוק...

אבל היא, עומדת שם בשקט בשקט ומסדרת את הספרים..