|
|
|
היה ידוע מראש שהבוקר הזה יתחיל מעט עקום,
היה לי בלו"ז קבוע עוד מאתמול ויכוח עקרוני עם אישי,
שלא יצא לנו לממש אתמול בלילה...
אח"כ סידורים
וכאלה שהתבטלו
וקניות בסופר,
כשהראש בכלל לא שם...
ובקבוק יין אדום שהתנפץ על נעליי בקופה...
כמה הייתי זקוקה ללשון ארוכה ורטובה שתסייע בעניין נקיונן...
איפה אתם כשצריכים אתכם, איפהההההההה?!?!?!?!
[b]
דוקא היום צפוי לי יום ארוך,
אישי חוזר מאוחררררר
ואני לבד עם הבננות...
כל-כך לא מתאים!
דוקא היום...
[b]
כמה נפלא, חזרה לשיגרהההה
כמה חיכיתי לחזור לשיגרה כבר
ועכשיו כשהגיעה
תוהה לעצמי לאיזו שיגרה חוזרת,
מתגעגעת לשיגרה של לפני שיגעון ההכנות לחג,
לשיגרה של פסקי זמן מעת לעת לחופו של תיכון,
לשיגרה של שיחות ושתיקות ארוכות,
לשיגרה של הפתעות קטנות בעבודה או באייריש פאב,
לשיגרה של הפתעות קטנות בתיבת הדואר...
כמה ניפלא,
חזרה לשיגרה...!?
[b]
מסיימת מקלחת אחרי בילוי לחופו של האדום,
מניחה רגלה על השיש בכדי לנגבה בעוד הדלת ניפתחת במפתיע
מבלי להתבלבל,
מבלי להסס,
מבלי לשאול לרשות,
כורע על ברכיו תחתיה
ומתחיל ללקק כמו שיודע
עד כי מקשה על רגלה האחת להישאר איתנה על הריצפה....
[b]
מזה זמן מה עומדת בפני קבלת החלטות,
בד"כ כשנימצאת במקום הזה מרגישה באי נוחות,
לא אוהבת להימצא בו!
כבר כתבתי מס' פעמים שמעדיפה החלטות מאשר תהליכים...
הפעם מחליטה לקחת את המושכות לידי!!!
תוהה אם בוחרת בדרך הנכונה
אך לא אדע ממש עד שלא אבחר בה!
אז הנה לי-
שבוע של עשיית מעשים,
של קבלת החלטות!
לכאן או לכאן,
השינוי מתחיל בתוכי!
[b]
הגעתי למח'
קיבלתי את היח' והיה שם בן של מטופל שלי
שהבנתי ישר שמשו עבר עליו, עצבני משו...
ניגשתי להחליף למדים התעכבתי דקותיים (לא יותר!)
ולבחור כבר היה מה להתלונן מפה ועד מטולה...
עניתי כפי שעניתי,
קצר,
תמציתי,
ריספקט, ריספקט אבל
אין היז פייס!
שילמד לו החצוף,
ממש לא ב5 דק' ראשונות של משמרת,
ממש לא תקלקל לי את מצב הרוח!
הסברתי לו יפה את הכוחות ואיך העניינים עובדים אצלי,
הודעתי לו שיש לו חצי שעה ואז הוא מחוץ לדלת!
ומבחינתי הבחירה שלו, להישאר מחוצה לה או ללכת ולחזור בבוקר.
בשעת היעד יצא 'להתאורר',
אמרתי לו שייקח את כיסאו וימשיך את הלילה מחוץ לדלת,
-אני עוד חוזר
-כן, אין שום בעיה, אבל מחוץ לדלת!
הלך לכמה דק',
כנראה עיכל את מערך הכוחות וחזר עם חיוך מתרפס...
-אל תיקחי את זה אישית, זה לא נגדך.
-איך לא אישית אם לא הספקתי להיות 5 דק' במשמרת?!
גם אתה כמובן, לא אישית, אבל אתה והכסא, מחוץ לדלת!
- יש צוות שמזלזל ו...
- אני לא הוא! לא נתת לי אפילו הז...
-תני לי רגע לומר משו
-למה שאתן לך את הקרדיט שלא חשבת לתת לי?!
- (מחייך נבוך... ) תשמעי, את גדולה עליי!
- כנראה... בכמה וכמה מידות!!!
-נעים מאוד, אני XXXX מה שמך?
עניתי.
ניסה להתחנף כמו שגברים נוהגים לחשוב שיעזור להם להיחלץ מכל טיפשות שלהם, אני התעלמתי בהפגנתיות!
סיפר שהוא איש עסקים מחו"ל ועל עסקים שהיו לו בארץ... הנהנתי בחוסר עניין...
לאחר שעמד בחדר בעוד אני ממשיכה בעבודתי כאילו אינו קיים למס' דק' ארוכות החליט ללכת לביתו...
ניגש לוחץ את ידי מתנצל בפעם האלף ומנסה להגיש את כף ידי לשפתיו ולנשק...
אינסטינקטים טובים,משכתי את ידי.
- ממש לא לעניין!
- לא התכוונתי לשום דבר, רק התנצלות!
- לא משנה! לא מתאים וזהו!
- אוקיי, אוקיי... אני מתנצל על הכל...
שתהיה לך משמרת שקטה ונעימה וחג שמח
-תודה, לילה טוב.
אני כבר בגבי אליו, מתקשה שלא לחייך מאוזן לאוזן...
[b]
קראתי בפרופיל של איזה בחורצ'יק פה...
את לא זקוקה לדרוך עליי כדי שאהיה עפר לרגלייך, אך אני מוכן לשמש מדרס לעקבייך בכל עת.
את לא זקוקה לאזיקים כדי שליבי יהיה שבוי שלך, אך אני מוכן להיות אסירך לנצח.
את לא זקוקה לחבל כדי שאהיה מרותק למיטתך, אך את מוזמנת לקשור אותי בכל דרך שתרצי.
את לא זקוקה לשוט כדי להותיר עלי את סימנייך, אך אספוג כל מהלומה שלך בשקט ובאהבה.
את לא זקוקה לתוספים כדי לחדור לנשמתי, אך כל נקב בגופי יפער לפקודתך.
אהבתי מאוד...[b][b]
"אין דבר שלם יותר מלב שבור..."
(מי שזוכר מי שכתב, מוזמן להזכיר...)[b]
מגיעים למלון,
מארגנים את הדברים,
ממקמים את הבננות היטב מול המסך
ונכנסים לחדר הורים 'לנוח' מהנסיעה...
'בבקשה תני לי לטעום אותך...'
'אם אתה כבר משתדל כל-כך אז לפחות דייק...'
'בבקשה תני לי לטעום אותך... גבירתי?!'
חיוך קטנטן על פניה וענק בליבה...
אם כבר ביקש כל-כך יפה... מה, לא תיתן!?
[b]
לפעמים אני כועסת על עצמי על שלא יודעת לכעוס לאורך זמן...
אבל גם זה לא ממש מחזיק מעמד...;-S
[b]
