הירהורים

הגעתי למח'
קיבלתי את היח' והיה שם בן של מטופל שלי
שהבנתי ישר שמשו עבר עליו, עצבני משו...
ניגשתי להחליף למדים התעכבתי דקותיים (לא יותר!)
ולבחור כבר היה מה להתלונן מפה ועד מטולה...

עניתי כפי שעניתי,
קצר,
תמציתי,
ריספקט, ריספקט אבל
אין היז פייס!
שילמד לו החצוף,
ממש לא ב5 דק' ראשונות של משמרת,
ממש לא תקלקל לי את מצב הרוח!

הסברתי לו יפה את הכוחות ואיך העניינים עובדים אצלי,
הודעתי לו שיש לו חצי שעה ואז הוא מחוץ לדלת!
ומבחינתי הבחירה שלו, להישאר מחוצה לה או ללכת ולחזור בבוקר.

בשעת היעד יצא 'להתאורר',
אמרתי לו שייקח את כיסאו וימשיך את הלילה מחוץ לדלת,
-אני עוד חוזר
-כן, אין שום בעיה, אבל מחוץ לדלת!

הלך לכמה דק',
כנראה עיכל את מערך הכוחות וחזר עם חיוך מתרפס...
-אל תיקחי את זה אישית, זה לא נגדך.
-איך לא אישית אם לא הספקתי להיות 5 דק' במשמרת?!
גם אתה כמובן, לא אישית, אבל אתה והכסא, מחוץ לדלת!
- יש צוות שמזלזל ו...
- אני לא הוא! לא נתת לי אפילו הז...
-תני לי רגע לומר משו
-למה שאתן לך את הקרדיט שלא חשבת לתת לי?!
- (מחייך נבוך... ) תשמעי, את גדולה עליי!
- כנראה... בכמה וכמה מידות!!!
-נעים מאוד, אני XXXX מה שמך?
עניתי.
ניסה להתחנף כמו שגברים נוהגים לחשוב שיעזור להם להיחלץ מכל טיפשות שלהם, אני התעלמתי בהפגנתיות!
סיפר שהוא איש עסקים מחו"ל ועל עסקים שהיו לו בארץ... הנהנתי בחוסר עניין...

לאחר שעמד בחדר בעוד אני ממשיכה בעבודתי כאילו אינו קיים למס' דק' ארוכות החליט ללכת לביתו...
ניגש לוחץ את ידי מתנצל בפעם האלף ומנסה להגיש את כף ידי לשפתיו ולנשק...
אינסטינקטים טובים,משכתי את ידי.
- ממש לא לעניין!
- לא התכוונתי לשום דבר, רק התנצלות!
- לא משנה! לא מתאים וזהו!
- אוקיי, אוקיי... אני מתנצל על הכל...
שתהיה לך משמרת שקטה ונעימה וחג שמח
-תודה, לילה טוב.

אני כבר בגבי אליו, מתקשה שלא לחייך מאוזן לאוזן...
[b]