למה יש חלומות אם לא בכדי ליפול לקרקע המציאות?
למה יש תקוות אם לא בכדי להאיר ימים אפורים?
למה יש ידידות אם לא בכדי להעמיד אותנו אל מול עצמנו?
למה יש שיתוף אם לא בכדי לחוש עירומים?
למה יש חברות אם לא בכדי להעלותנו ברגעים נמוכים?
למה יש כח אם לא בכדי שנוכל להיות חלשים לפעמים?
למה יש קירבה אם לא בכדי לחוש בצריבת הגעגוע?
למה יש אהבה אם לא בכדי להישרף מחום הלב?
למה יש אמונה אם לא בכדי לקצר דרך ארוכה מנשוא?
למה יש ציפיות אם לא בכדי לנחול אכזבות מעת לעת?
אני אקח את כל אלה -
את הנפילה אל קרקע המציאות,
את הימים האפורים,
את העמידה אל מול עצמי,
את מערומיי,
את הרגעים הנמוכים,
את חולשתי,
את צריבת הגעגוע,
את שריפת חום הלב,
את הדרך הארוכה מנשוא,
את האכזבות,
אקח את כולם מבלי להסס אם רק אדע-
שהחולומות,
התקוות,
הידידות,
השיתוף,
חברות,
הכח,
הקירבה,
האהבה,
האמונה
והציפיות...
יהוו חלק מחיי לעד!
לפני 15 שנים. 9 בספטמבר 2009 בשעה 5:46