לפני 15 שנים. 2 באוקטובר 2009 בשעה 1:01
יודעת שבמצב הנורמאלי אמורה לומר תודה...
אבל קצת מתקשה...
ממאנת לחשוב על כך כעל מתנה,
זה בעצם רק בשביל הנוחות שלך,
סיפוק חוסר הסבלנות שלך ,
להמתין עד שאאבק בעורך ההודעות...
אז בעצם אין לי על מה לומר תודה ...
בכלל לא.
אז הנה אני לא אומרת תודה.
בכלל לא.
אפילו לא קטנה.
אפילו כועסת קצת,
כי מה אעשה כשייגמר אחרי שהתרגלתי לנוחיות הזו?
לעזאזללללל זה יותר נח ככה....
[b]
