מיש

הוזמנתי למסיבה... יותר מדוייק יהיה להגיד, שהתבקשתי ע"י R (זו מהפגישה ברמת אביב) להגיע.
את הלוגיסטיקה והתיאומים היא עשתה מול הבעלים שלי, ונקבע שאני הולכת.

יום לפני המסיבה, שלחתי לו באחת האדומות:
שאלתי אתמול את R, אם באים לבושים למסיבה באופן רגיל ולשמחתי היא אמרה שכן.
שתפתי אותה בזה, שחשבתי לבקש את רשותך לבוא עם הקולר וזה מצא חן בעיניה.
אני בעצם שואלת עכשיו מה רצונך... אח"כ עלתה לי גם מחשבה, שאולי יש סיכוי שתגיע לשם...

שעתיים אחרי, אדומה ממנו:
קולר נשמע לי רעיון טוב.
תוסיפי לו דיסקית קטנה שתכיני ותכתבי שם: כלבה של גברים.

מצאתי בבית איזו דיסקית שהיה חרוט עליה משהו, ועל צידה השני רשמתי בטוש.
אבל לא הייתי מרוצה, זה נראה חובבני, לא מכבד את הכלבה ובוודאי שלא, את הבעלים.

בלילה שקדם למסיבה התארחתי אצל חבר ותיק ויקר, מישהו שמכיר אותי מהיום הראשון שלי כאן בכלוב... מכיר והרבה יותר מזה.
סיפרתי לו שאני מחפשת מישהו באיזור שיכול להכין לי חריטה על דיסקית.
כמבין עניין, הוא מיד נתן לי הנחיות היכן אני יכולה למצוא את מבוקשי.

יום למחרת, צהריים, שש שעות לפני המסיבה, יש לי שעתיים כדי להשלים את המשימה ולצאת למחויבויות משפחתיות אחרות.
אני מגיעה לחנות שאליה נשלחתי ומגלה שהדלת נעולה.
עכשיו אני כבר יודעת, זה מסוג הד(ג)ברים שכשאני רוצה, אני יכולה להפוך את העולם, עד שאני אשיג.
אני נכנסת לחנות הסמוכה ושואלת, אם ידוע להם למה סגור.
דרום ת"א, אווירת שכונה כללית, אני סומכת על אחוות בעלי חנויות של פעם... ולא מתאכזבת.
בעל החנות הסמוכה מספר לי שהאיש שאותו אני מחפשת יצא באופן חריג לשעתיים, ולא, הוא לא יודע על שום בעל מקצוע אחר בסביבה.
בנתיים, מגיע מישהו מהחנות שבצד השני ומנסה לעזור, הוא כבר מתקשר עבורי ומדבר עם המבריזן.
אני הופכת את העולם ואת כל התוכניות שלי (ושל המשפחה), כדי לסדר שבשעה 18:30 אני אהיה חזרה בדרום ת"א, אצל החרט לקבל את הדיסקית שלי.
"בנתיים" הוא מבקש בטלפון "תשאירי לי את הנוסח של מה שאת רוצה, אצל בעל הקיוסק הסמוך."
אני מוציאה פתק, רושמת את הניסוח ואת מס' הסלולרי שלי, מקפלת ומגישה לידיו של קשיש בן 70 לפחות, שאפילו לא טורח לקרוא מה יש בפנים.
אחרי שעה אני מקבלת טלפון: "שלום, זה יוסי מהחריטה, הפתק שלך אצלי..."
"אני שמחה" אני עונה "אתה מכין לי את הדיסקית?"
"כלבה של גברים ? זה מה שאת רוצה שיהיה חרוט על הדיסקית ?"
"בדיוק זה" אני עונה... ושומעת בעיקר את סימן השאלה בקול שלו.

אני מגיעה בשש וחצי, ומוצאת גבר מקסים, ממש לא מי שדימיינתי לי שיהיה החרט (מתנצלת על הדעה הקדומה), שהכין לי כבר כמה דוגמאות של דיסקיות, לבחור מתוכן.
"זה בשבילך ?" הוא שואל... "את הכלבה ?"
אני מסתכלת עליו במבט המום ושואלת: "אני נראית לך כמו כלבה...? קדימה, אנחנו מבזבזים את הזמן היקר שלך, בלי שאלות !"
הוא נותן לי מבט שמפשיט אותי בעיניים וממשיך לעבוד על הדיסקיות שלי. מציע לי כל מיני שידרוגים וזה יוצא כל כך יפה, שאני כבר מתרגשת. ואז אני רואה, שעל כל הדיסקיות חרוט בצד האחורי, הלוגו שלו ושל החנות.
"זה לא טוב, אני לא רוצה את הלוגו שלך חרוט כאן, זה צריך להיות נקי !"
"אבל על כל הדיסקיות שאני מכין, אני חורט את הפרטים של החנות, זה הפירסום שלי"
"אני אהיה הפירסום שלך, אם אני אהיה מרוצה, זה יהיה שווה לך הרבה יותר. עכשיו תכין לי אותו דבר, נקי - בלי הפרטים שלך."

השעה שבע כבר עברה, הוא כבר מזמן היה צריך לתת לי את הדיסקית שלי, לסגור את החנות ולצאת לפגוש את הדייט שלו. אבל שנינו עדיין שם, רוצים שזה יצא מושלם.
אחרי כמעט שעה שאני שם, נכנס חבר שלו והם מתחילים לדבר לידי, באיזה רגע החבר מעיף מבט על אחת הדיסקיות, מסתכל עליי, שוב על הדיסקית, שוב עליי... ואומר בלי היסוס בכלל: "זה בשבילך, הא ? את כלבה של גברים."
"כן" אני עונה לו, בפשטות ובנונשלנטיות, כשהחרט מרים מבט, מסתכל עליי במבט נעלב ואומר:
"שעה אני שואל אותך שאלות ואת לא מסכימה לספר לי כלום, הוא בא ושואל שאלה אחת ויודע כבר הכל ???"
"לפעמים הסבלנות משתלמת" אני אומרת לו "תראה אילו יצירות מקסימות יצאו לך, ואתה מוציא כאן כלבה... אה... לקוחה... מאד מרוצה הערב מהחנות."

אני ממהרת לביתו של המארח שלי, להתקלח, להתלבש, להתארגן.
לפני הכל מתחברת במחשב כדי לשלוח דיווח מצב לבעלים שלי, כשפתאום הוא מתחבר וקורא לי במסנג'ר.
שיחת וידאו: אני מדברת... הוא צופה בי במצלמה ועונה בכתיבה...

19:44:34 חמש דיסקיות ?
19:44:40 תראי לי.
19:44:52 בריצה.

~ אני ניגשת להביא אותן מהרכב שחונה ממש מחוץ לדלת ~

19:48:35 תראי לי שוב את הדסקית.
19:49:14 יהלום אותך.
19:49:25 (:
19:49:31 הוא זרם איתך.
19:49:52 (:
19:50:25 את מחייכת אותי.
19:50:49 הסברת לו את המטרה ?
19:51:12 תמתיני.
19:53:04 אז .. הסברת לו ?
19:54:21 (:
19:54:37 איפה עשית את זה ?
19:55:02 תעשי לי סיבוב בחדר.

~ המארח שלי נכנס ~

19:55:47 תמסרי לו ד"ש.
19:57:21 יפה
19:57:27 מתי את זזה ?
19:57:46 טוב.
19:57:50 תהני.
20:00:15 לילה טוב כלבונת.
20:00:21 }{
20:00:25 }{
20:00:32 ערב מקסים אדוני

20:25 - הודעה אדומה ממני, ממש לפני שיוצאת למסיבה:
התרגשתי לראות אותך (או יותר מדויק - להראות אותי).
כלבונת שלך, בעוד רגע (כשאהיה ברכב) עם קולר ( :
}{

במסיבה... ענדתי את הקולר האדום שהבעלים שלי אוהב, עם הדיסקית שהוא ביקש שאכין, והרגשתי שהוא איתי שם במסיבה... ובכלל.
והוא באמת היה.
את החוויה של מה שהתרחש שם בסלון, אני אשאיר לו, לי ולקומץ האנשים המקסימים שהיו שם איתנו בדקות הארוכות והמופלאות האלה.

למחרת בבוקר, בהודעה אדומה:
בוקר טוב כלבונת.
נהניתי ממך אתמול בערב.
}{