ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 13 שנים. 16 במרץ 2011 בשעה 11:09


לא להתרגש חברים חברות (וכלבות), לא יצאה הודעת ביטול על הפרידה... היא עדיין בתוקף ( :
זה פשוט הוכרז, כיום השירים הבינלאומי, בבית משפחת GVR.

אז אתם מוזמנים להנות, או להתעלם מהבלוג שלי היום (כי הוא יופיע פה היום, עוד כמה פעמים).
ואם בחרתם להתעלם, אני לא לוקחת אחריות אם פיספסתם איזה משהו ממש חשוב ( :

נ.ב.
מועדים למבחני קבלה למחליפה שלי, יפורסמו בהמשך... המתינו בסבלנות (כמו שאתן בתור מימין כבר יודעות... על שש ועם ישבן גבוה באוויר)



* הייתי לוקחת אותך לשמוע אותה ב-live, אבל זה כבר אולי ייצא רק בגילגול הבא שלנו ( :




דנה ברגר
ביצוע, מילים ולחן

יכול להיות שאתה מרגיש עזוב
אני קולטת את זה עכשיו פתאום
אולי הייתי יותר מדי עם עצמי
אולי תפסתי מרחק
מי מחכה למי באזור הנפשי
מי לא קורא למי
אני אני
להסתכל אחד לשני בעיניים

עכשיו אני לומדת לעוף חושבת על מים
עכשיו אני לומדת לעוף עוצמת עיניים
בינתיים

אני מבזבזת כוחות יקרים על שטויות
עושה רושם על זרים
יכול להיות שנשארת בצד לרגע
תבוא אלי ואל תוותר
אני אוהבת אותך יותר ויותר
אולי הרשתי יותר מדי לעצמי
אולי הגזמתי

עכשיו אני לומדת לעוף חושבת על מים
עכשיו אני לומדת לעוף פורשת כנפיים
בינתיים
שולץ s - אחרי שירי הפסטיגל שיר יפה של אחלה זמרת. מי אמר שיש לנו טעם שונה במוזיקה?
לפני 13 שנים
מישלי אין על דנה ! - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 13 שנים
דונהפלור​(לא בעסק) - חולמת על ישבן גבוה ורזה בעיקר :-)
לפני 13 שנים
מישלי - את מאחד התורים ? (אם כן, קבלי נשיקה וחיבוק)

}{
לפני 13 שנים
מישלי - בעצם, גם אם את לא, קבלי }{ {}
לפני 13 שנים
יהלום נא יהיה גם עוף גוזל? -

}{
לפני 13 שנים
מישלי - לא חשבתי על זה, אבל נראה לי שלא (שלא יחשוב בטעות שאני רוצה שהוא יעוף...)
לפני 13 שנים
יהלום נא באמת? - דווקא חשבתי שיותר מתאים "שלא יחשוב בטעות שאני חושבת שהוא גוזל"...

:)
לפני 13 שנים
מישלי - גוזלת אותי מצחוק עכשיו !

(ואין מצב בעולם ~ שהוא יחשוב ~ שאני חושבת ~ שהוא גוזל...)

לפני 13 שנים
בטי בום​(שולטת) - מתה על דנה, לשיר הזה יש משמעות מיוחדת בשבילי, גם לאלבום עצמו.
לפני 13 שנים
מישלי - כן, היא אשה מיוחדת, זכיתי להכיר את הרגישות והאנושיות שמעבר לחיצוני.

ואת חברה אהובה, יקרה לי מאד.
תודה שגם בזמן הזה, כשאת עוברת את הרגעים שלך, (שהם בהחלט לא פשוטים) יש לך מקום גם לדברים שמסביב.

שולחת לך את כל אהבתי וחיבוקיי (העדינים).
}{
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י