החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.
הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).
אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.
ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.
ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.
הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.
מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
פרפקציוניסטית מפגרת שכמותי... לא יכולתי להשאיר לעצמי ברזרבה, איזו אופציה לימים קשים ? אני כבר לא מוצאת שירים (שעוד לא העברתי לך) שיצליחו להביע כמה שאני מסכנה ואומללה ומרחמת על עצמי.
וזה לא פייר !! וכבר מותר לי להגיד על ד(ג)ברים שזה לא פייר !!
ואוף !
אז מי אמר שאי אפשר לבכות עם שירים שמחים ומקפיצים ?
טמאגוצ'ית שלך לעד }{
לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה
אני חושבת שזו הייתה עוד אחת מהטכניקות שלו, לטפל בחרדות הנטישה שלי... שנצחק עליהן יחד, שנציף אותן, שנלעס אותן, ונעבד ונקיא, ליצור חוסן נפשי (וזה עובד). כל הזמן פחדתי שהוא עוד שניה ישחרר אותי, שזה ממש תיכף נגמר, שהנה מגיעה הנטישה, כל מיני שירים ששמעתי, נראו לי שיתאימו לרגע שבו הוא יודיע לי שהחלום נגמר, שהוא משחרר, כל פעם סיפרתי לו על עוד שיר ששמעתי ושיתאים (לפוסט או סתם לבכות).
אז הוא נתן לי משימה... להכין לו דיסק של שירי פרידה, אוסף שירי הכאב והבכי. (שהפך די מהר לאוסף של ארבעה דיסקים). אז זהו, כל השירים השווים כבר נלעסו והתבזבזו ! עוד בילינו המון שעות ביחד, כשהדיסקים האלה מתנגנים ברקע, וצחקנו על זה מלא, ועל עצמנו ועליי. אבל עכשיו אני בוכה (וגם צוחקת על עצמי), אבל בעיקר בוכה (ונורא כואב לי).
ואוף !
שולץ s
-
רוקסט מגיעים לארץ.
נראה לי יתאימו לך בשירים..
}{
לחפש לך שירים?
לפני 13 שנים
מישלי
אתה ! -
תאבד את שפיות דעתך בתהליך החיפוש, ואני לא רוצה את האחריות הזאת על הראש (המסכן והאומלל) שלי...
אז תתרכז בלהגיד לי שיהיה בסדר, ושעוד יהיו ימים יפים.
אוהבת אותך המון אחשלי
}{
לפני 13 שנים
שולץ s
-
אחותשלי, אני מתרכז : יהיה בסדר. ועוד יהיו ימים יפים.
אני יודע שזה נדוש ודבילי, אבל באמת שהזמן הוא מרפא הכי טוב שיש.
זה שזה נדוש לא אומר שזה לא נכון :)
לפני 13 שנים
MasterKey(שולט)
-
מה לא פייר? מה?
תראי כמה גברים מזילי ריר יש כאן באתר.
מה? יש רק גברים אחד?
לפני 13 שנים
בכוח המוח{Aion}
-
מה לעשות.
ריר הוא לא פרמטר לגבריות.
יש גברים ויש גברים.
מישלי
-
"מה לא פייר? מה?"
החיים האלה... שאני צריכה לוותר על הד(ג)בר הכי טוב שקרה לי בחיים (עכשיו זה יותר ברור ?)
"תראי כמה גברים מזילי ריר יש כאן באתר."
פה ? מזילי ריר ? אתה לא קצת מתבלבל ?
"מה? יש רק גברים אחד?"
כן ! בשבילי ! רק אחד ! רק מס' 1 ! (לפחות בנקודת הזמן הזאת...)
(ותודה על התגובה)
לפני 13 שנים
בטי בום(שולטת)
-
קחי את השירים הנלעסים שלי,
אומנם הם של הזצ"ל אבל...
האהבה מתה- תמר גלעדי
http://www.youtube.com/watch?v=bmxVE0tUvjM
ונינה סימון מלכת הפרידות
http://www.youtube.com/watch?v=hNR9Bkhw2hc&feature=related
לפני 13 שנים
מישלי
בטי בטי בטי... -
אנחנו יודעים שאת סדיסטית ! אחת מהמדהימות שפגשתי בחיי !
ואני מבטיחה למצוא לך מישהו אחר להתעלל בו ככה...
ואם כבר, את שולחת לי כאלה שירים, תצרפי גם מישלוחה של טישו ( :
ואת יודעת, האהבה לא מתה, להיפך... אם היא הייתה מתה, אולי זה היה כואב קצת פחות...
צמח בר(נשלטת)
-
מתוקה,
אני מסתכנת פה בלתת לך עצה
(וטוב שאני רחוקה ושלא תוכלי לזרוק עלי צלחות:))
כמו בלידה...
להתרכז ברגע הזה
לא במה שהיה ולא במה שעוד שיבוא
אלא בכאב שעכשיו. ולשאוף ולנשוף אליו הכי עמוק שאפשר.
הגל הזה גבוה במיוחד. כואב. אבל הוא יביא אותך רחוק...
מזדהה...
וחיבוק חזק מאוד
}{
לפני 13 שנים
מישלי
-
אני אוהבת את הצלחות שלי, מקסימום הייתי זורקת כוס... אולי סכין...
ואת צודקת. רק הרגע הזה ולנשום.
ולחבק. (גם אותך)
תודה
}{
לפני 13 שנים
יהלום נא
אהובתי -
מצטרפת למה שצמח המקסימה כתבה.
זה גל, גבוה, חזק. אבל הוא גל. והוא יחלוף.
ואם תרצי אני יכולה לארגן לך המון שירי פרידה א-לה רוק.
כאלה שלא בטוח שבזבזת כבר :)
}{
לפני 13 שנים
מישלי
-
לא חיכית הרבה ואירגנת לי איזה א-לה רוק שווה במיוחד !
ריגשת אותי עד דמעות (ואני הרי לא אחת שמזילה דמעות בקלות...).
}{
לפני 13 שנים
בלוסום(לא בעסק)
-
אהובתי. לא להאמין אבל מאגר הדמעות נגמר... היתי נוצרת את הרגע הזה. זהו רגע לא פשוט לדעת שאת מתה להמשיך להתמסכן, אבל צריכה לעשות את זה ללא מסך פסטיבל שירי הדכאון מבניני האומלל בירושלים..
אתנה
את יודעת שאני אוהבת אותך? מיליונים !!! -
Because You Loved Me
For all those times you stood by me
For all the truth that you made me see
For all the joy you brought to my life
For all the wrong that you made right
For every dream you made come true
For all the love I found in you
I'll be forever thankful baby
You're the one who held me up
Never let me fall
You're the one who saw me through through it all
http://www.youtube.com/watch?v=9CkKuA86Mis
}}{{
לפני 13 שנים
מישלי
-
המילים... כל כך, כל כך, כל כך, כל כך... מתאימות !
