אני לא יודעת אם זה משהו שהיקום מנסה לסמן לי, אבל ביומיים האחרונים התחילו איתי לפחות שניים-שלושה גברים נשואים. אני מבינה שיש אנשים שחושבים שזה בסדר להיות עם בנאדם נשוי, אבל, מבחינתי, הבנאדם פסול כל עוד יש לו טבעת על האצבע וחוזה חוקי שמצהיר שהוא נשוי.
כשחברה שלי התחילה לצאת עם ידיד נשוי שלי, פשוט התרחקתי ממנה. זה לא שהפסקתי לאהוב אותה, אבל במשך חודש פשוט לא יכולתי להתמודד מולה. ניסיתי לנהל איתה שיחה על הנושא קודם, כמובן. אמרתי לה שהיא נכנסת בינו לבין אשתו, גם אם לא הפתיינית בסיפור. כלומר, הוא בהחלט אחראי על המעשים שלו, אבל גם לה יש אחריות שהיא פשוט מתנערת ממנה. להגיד את האמת? פחדתי. פחדתי שאם טבעת נישואין, שמסמלת לפחות עבורי כל כך הרבה, לא עוצרת אותה, אז גם החברים של חברות שלה לא יעצרו אותה. כן, זו לא הייתה לוגיקה במיטבה, והיא חברה מאוד קרובה שלי, אבל זה הסרט שנשאבתי אליו בעל כורחי.
נשואים יקרים, אני בטוחה שאתם מקסימים (או דוחים בצורה קשה), אבל אני לא מעוניינת. יש מספיק גברים פנויים בחוץ שאני יכולה לבחור מהם.
יום נעים,
מיס ביץ' :)
לפני 12 שנים. 26 במרץ 2012 בשעה 4:43
