אני לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון. אני מרגישה שהשתניתי. כאילו, כבר עם ר' הרגשתי שמשהו בי השתנה. הוא אפילו שאל אותי למה אני לא רוצה לראות אותו בלי בגדים. הוא נראה טוב, אבל לא יודעת.. לא נמשכתי אליו. עכשיו אני אמורה להיות בגמילה מגברים. אני מפלרטטת, צוחקת, ומדברת איתם, אבל אני לא יוצאת איתם. זה בעיקר בגלל המבחנים, אבל גם בגלל שנמאס לי מדייטינג. אני מרגישה כל כך תל אביבית כשאני אומרת את זה. "דייטינג".
אין לי כוח לדייטים, וכאמור, גם אין לי זמן בכלל כרגע. בנים מנסים לצאת איתי, אבל אין לי חשק. לא, אני לא מפחדת להפגע, פשוט נמאס לי קצת. התאהבתי בתחושת הלבד שלי. מלא זמן לא הייתי לבד. מאז גיל 17 כשהתחלתי לצאת עם בנים, הייתי יוצאת איתם אחד אחרי השני. פעם אחת קבעתי דייט שעתיים אחרי שהבחור הקודם נפרד ממני. מבחינת הגברים ששכבתי איתם, המספר שלי הוא אפסי, למרבה הפלא. כשסיפרתי לידיד יחסית טוב שלי, הוא הסתכל עליי כאילו אמרתי לו שאני עדיין בתולה. מצד שני הוא שכב עם שתיים עשרה בחורות לטענתו חחח.. לבריאות, הא? 😄
יהיה טוב ^^
לילה טוב,
מיס ביץ' :)
לפני 11 שנים. 28 ביוני 2012 בשעה 19:27
