שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלקיחה בנתינה היא

לפני 13 שנים. 21 בספטמבר 2011 בשעה 9:22

הוא לגם לגימה קטנה מהמים,והתבונן אל מעבר לקו העצים,
הגבעה נראיתה כמו זרועה בנקודות שחורות,הבעייה שהן נעו,
מה ? הוא שאל מתקשה לשמוע,בדקתי מה עם ל. אמר ש.
ו.. ? הוא שאל,לא יודע,הוא רק עם תחתונים במכונית,חלונות סגורים,והחימום
פתוח,לא הסכים לחזור,אומר שהוא בסדר וככה טוב לו,לפחות שכנעתי אותו שישאיר חלון קצת פתוח,
תבדוק עוד חצי שעה הוא אמר,זה לא מריח טוב,
הוא הוריד את משקפי השמש,מנקה את האבק,הם מתקדמים ? שאל,
לא,ענה ר.זה נראה כאילו הם מתארגנים לתזוזה,
אני אתגעגע א. אמרה העיניים נוצצות קצת,הוא נישק אותה,
זה לא שאת עוזבת את כדור הארץ הוא אמר לה,החולצה התקמטה לך,
אתם אשמים היא אמרה,נו צפוף שם בשירותים הוא חייך,
בדקתי אמר ש. הוא בסרטים אבל בסדר,עדיין לא רוצה לחזור,גם א.דיברה איתו,
אומר שטוב לו ככה,
ויקטור קלדרון עולה,ד. לידו צובטת לו את הזרוע ונעה עם הביטים,ש. אומר לו בוא לקפוץ קצת,עוד מעט הוא עונה,הבר מולו,שירזי מסתובב בין אחד לאחד,מחבק,מנשק,חיוך מרוח כל הזמן,מארח אמיתי,
זה טעים חבל על הזמן,אחותו אומרת לו,כדאי לך,הוא מביט בחשד,על העץ הננסי,
מה קרה שהיא פתאום נדיבה כל כך הוא חושב,
עץ פלפל אדום,זה יותר מתוק משוקולד,תאכל את הכל במכה אחת,העיניים שלה גם נוצצות,
נו,ילד בן חמש והיא נערה מרשעת בת 13,ברור שאכל..
תמונות מסתובבות לו בראש,הכל כל כך צלול,הכל חד,השיחות עם ד.בתחנה,
האבק,האבק הצהוב

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - הלכו, אבל הזכרונות עדיין נשארים,
}}{{
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י