הלקיחה בנתינה היא

חיים במעגלים, בלי לעגל פינות,
אף שאני לא שוחה עם הזרם מרגיש לי כמו קורת מפתח,
צריך להחזיק שלא יתפזר, לא קל לראות תכלית כלשהי,
אפילו בקפה אנה כבר לא כל כך שלווה לי כמו שהייתה,
מאז שפתחו סניף של זארה ממול,
גם בפעם האחרונה שעברתי דרך הגשר לבודה, לעוגות,
לא הרגיש לי רגיל, ופה בארץ, לא משהו גם,
בתור אחד שמנסה למצות כל רגע עד תומו אני מרגיש נמתח,
יש לי אהבה, הרפתקאות מעניינות, עיסוקים שממקדים אותי,
והנפש שלי לא שבעה, מלאת יצר קיום ובוערת בעוצמה כמו כל רגע
נולדתי מחדש, ושוב משתוקקת לירוות בתמצית החיים,
ז'אן פ. סארטר אמר שלהיות חופשי זה לא להיות מסוגל לעשות את
מה שאתה רוצה,
אלא לרצות את מה שאתה מסוגל לעשות.
ולך תדע