הלקיחה בנתינה היא

לא עור בשרך לא עורות לא גיזת צמר
ישמשו כסותך,
לא מסך ארגמן לא מחסה עשוי ארז
יהיה מקלטך,
לא האורן
לא האשוח.

לא צלם האילקס או האלגומין
לא טקסוס הנחלים,
לא ניחוח פרחיו של שיח פראי,
לא קינה של ציפור-סוף תעירך,
לא חוחית,
לא קיכלי.

לא מילה לא מגע לא מבט
של אוהב,
בליל תחפצי אלא זאת בשקיקה :
להיבלע בשטף הגאות המלאה
בלי שאלה,
בלי נשיקה.

הד

וסבסטיאן שיר נהדר