ביני לבינו

השתגעתם ?
איבדתם שליטה ?

האמת קייימת.

החיפוש קשה, ארוך, מייגע, מפרך, מתיש, שובר, מעורר מחשבות, מעלה תהיות, מסיק מסקנות, מעלה, מוריד, מסובב, קשה, ארוך ...

אבל היא קיימת- האמת !

היא בתוכנו ואף אחד לא יקח אותה מאיתנו, אף אחד לא יצליח גם אם נתאמץ ונרצה בכל כוחנו, האמת תמיד בתוכנו.

תחשפו אותה, גלו אותה, לטפו אותה, טפחו אותה, אל תאפשרו לאף אחד לסנוור את עיניכם ולגרום לכם לחשוב אחרת, האמת בתוככם ברגע שאתם חשים צורך לעשות משהו או לא לעשות משהו- זוהי האמת, ברגע שבחרתם לבצע משהו או לא לבצע- זוהי האמת.

כמה פשוט וכמה נפלא.

אם לרגע אעצור את הכל ואביט לצדדים, אראה שמהרגע בו נולדתי ועד היום, עברתי המון אבל לא התקדמתי לשום מקום.
כן, אני מניח שעברתי את המסלול בדומה לכל אזרח במדינתנו: ביצפר, צבא, עבודה, לימודים, מילואים ושוב פעם לימודים וחו"ל ותואר ראשון ושני וכיוצ"ב אבל לאן הגעתי ? היום, יותר מתמיד אני מרגיש שהתקדמתי אולי צעד אחד קטן: ההכרה בכך כי יש לנו כבני אנוש משמעות פה על הכדור.
בטח, זה נשמע פלצני ויומרני, אין לי ספק,גם אני לא נשמע אני לעצמי אז, מה הפלא ?

הרי, סביבנו מתרחשים דברים כל הזמן, טובים, טובים יותר, רעים, רעים יותר, דברים 'פרווה' ודברים 'בשר/חלב', דברים מתוקים ודברים חמים. נו ? ובסופו של יום, מי סוגר את קצוות המעגל ?

כן, אני חותר לנקודה מאוד ספציפית, כשאני עושה את אותם דברים אלו שאותם הזכרתי, אני חש שמישהו יודע, שמישהו מבין ושומע הכל. ולו אנו ניתן הסבר על סגירת קצוות המעגל.

בטח שאני חושש, מחשבות חוששות לא היו לי בעוצמות כאלו כמו שקיימות בי היום, להתבגר ולהבין שהמשמעות שלנו היא הרבה יותר מארוחת בוקר וריצה מטורפת לעבודה, המשמעות שלנו היא הרבה יותר מקפיצה קטנה לחו"ל, המשמעות שלנו היא הרבה יותר מלהניח פתק בקלפי ולומר שבזה סיימנו את חובותינו לציבור ולמדינה.

הוכח כי החיוך מסוכן לבריאות, לבריאות של אלו שלא מחייכים. חייכו הרבה אנשים, החיים יפים.

ההתבגרות היא עניין כואב, עד שאתה מבין מי אתה ולאן אתה הולך, אתה כבר 'הולך'.

פעם, כשהייתי ילד, כן זה קרה וגם היום אני מוצא את עצמי לא אחת כילד, לא הבנתי את התהליכים שבינו לבינה. נכון, ישנן המון תופעות מוזרות ולא את כולם ניתן להבין אבל אני מנסה.