צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צריך שניים לטנגו

נוכחותם של השניים בחיי-

האחד והיחיד-אדוני, בעלי האהוב שקצרה היריעה מלתאר את יכולותיו ואישיותו הנדירה- במציאות ובעולמי הפיזי.

השני-נמצא אי-שם בעולם הוירטואלי, חוקר, שואל, דוחק לפינה, דורש, מעניש, מקבל, מעודד. נוכח.

פעמים רבות,ללא מודעות ומעל לכל היגיון-שניהם יחד מתלכדים למשהו עצום וחזק ממני. להוויה היחידה שיכולה להוציא אותי מעורי. ולהביא אותי חדשה אלי.
תהנו.
לפני 15 שנים. 28 בנובמבר 2009 בשעה 13:37

רדי למטה. חכי בחניון בעיניים קשורות. הוא יגיע לשם.
הנחה אותי אדוני אהובי.הכין לי הפתעה.

עשיתי כדבריו. ירדתי לחניון. מצאתי פינה חשוכה ככל האפשר. נשענתי על אחד הרכבים וכיסיתי את עיניי. רגישה פי אלף לכל רעש ברקע, לכל מכונית שנכנסת למתחם. רעדתי מקור למרות מעיל הצמר שהיה על גופי. דממה. אף אחד לא בא, אף אחד לא הולך. רק אני שם. ועיניי מכוסות.
פתאום התקרבה אלי מכונית. נשמעה כמו מונית שחיפשה חניה (?) . היא נעצרה על ידי ורציתי להיעלם. מה אם מישהו יראה אותי ככה? איך הערב הזה יגמר? . הרגשתי את אור פנסי המכונית. הפניתי את גבי אליה. הוא ניגש אלי. החזיק את ידי. חיבק. הרגיע. זה אני. הכל בסדר. ליווה אותי לתוך הרכב. הלב שלי דפק כל כך חזק שהייתי חייבת להירגע קצת לפני שניסע משם. ביקשתי עוד רגע קטן. חכה. אל תמשיך לנסוע. צריכה להוריד דופק.
ידעתי שהדבר היחיד שירגיע אותי מיידית יהיה להרגיש את הזין שלו בפה שלי. את המגע, הריח, הטעם. רק זה יחזיר אותי אלי. ביקשתי את רשותו והוא הסכים. אחזתי את איברו בידי וליקקתי, הכנסתי את כולו לפי.. ונרגעתי. הוא היה נעים וחלק, טעים והרגיש יפהפה. המשכנו לנסוע. עיניי מכוסות. עברנו את הרחוב המואר, ותוך כדי נסיעה הוא מרגיש באצבעותיו את הרטיבות העצומה שבין רגליי. נטפתי. ועוד לא הגענו.
עלינו אליו הביתה. לא רואה דבר. רגישה לריחות ורעשים. נכנסנו לבית חם. חנוק. הוא נכנס לחדר למס' רגעים. קול של אישה. מה קורה כאן? איפה אני? חיכיתי. כמו שפחה טובה. הוא חזר ואמר שהתוכניות השתנו. אנחנו חייבים ללכת למקום אחר.
יצאנו משם. מבולבלת ולא מבינה מה תוכנן, מה קורה בפועל, מה אדוני יודע ומה לא, הגענו לדירה אחרת. אמר "של חבר טוב". ריח נעים בבית. אנרגיה טובה. שוב חייבת להירגע מכל ההתרחשויות האלו. הוא כבר ידע מה צריך לעשות כדי שאירגע. ירדתי על ברכי. איברו מולי נכנס לתוך פי. ביתו החדש. הרגשתי את עיניו של החבר צופות בי. לא היה אכפת לי לרגע. להיפך...
קמתי, הוא הוביל אותי אל מיטה, ישבתי אבל נדחפתי לאחור. שכובה על גבי. טיפות אלכוהול מתוק מטפטפות אל תוך פי..מרגישה נשיקות חמות בכל גופי. כל כך נעים וחם. מישהו אחר מלטף את שיערי מחזיק את ידי. איזו הרגשה מענגת. מרגיעה. פיו וגופו נצמדו אלי. הוא ירד למטה, לשונו מענגת אותי, מיתרי הקול שלו הרעידו את הדגדגן שלי והוסיפו לחוויה האוראלית מטריפת חושים. הוא חדר לתוכי והפיק ממני קולות עונג עצומים.
הפסקה קלה ואני על ברכי, הוא נצמד אלי מאחורה ופי מלא באיבר אחר, מענג ומתענג. העוצמה משתנה בהתאם לזין אחר שנמצא בתוכי ..יוצא ונכנס בחוזקה. שוב ושוב. הוא אוחז בשיערי ודוחף את פי עמוק יותר. זונה קטנה. איזו מדהימה את. נהנית מכל רגע. מהשניים שאיתי. נפלנו גמורים- ראשי על רגליו של אחד המלטף את מצחי, ראשי, מתלונן על כיסוי העיניים (תורידי כבר. איזה כוח רצון.. עכשיו אני גאה יותר:). מסמן ועוקב באצבעו אחר תווי פני ומחמיא כל הזמן..
על בטני נח לו ראשו של אחר. כולנו מלטפים ומלוטפים. הם מדברים ביניהם. מכירים הרבה זמן. מזכירים חוויות עבר. אני- צוחקת, שותקת, מעירה מדי פעם.
היה קצר. איכותי. טוב. איזה כיף שאדוני האוהב דואג לי כשהוא רחוק ממני עכשיו. מתגעגעת אליך. תחזור בשלום.

Total Lose​(שולט) - היכולת שלך לתאר את שאת עוברתת וחווה, משתפרת מפוסט לפוסט.
פשוט לקרוא ולהרגיש שאתה שם. חלק.

תענוג.
לפני 15 שנים
פסיכו לוג​(שולט) - אני צריך להפסיק לקרוא את הבלוג הזה. בעיקר כשאני במשרד שלי. הוא מחרפן אותי.
לטובה.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י