כמה שאני שונאת שיגרה.
כמה שנמאס לי לקום כל יום ב8 בבוקר.
נמאס מהסיגריות המגעילות האלה ומהקפה שאף אחד לא יודע להכין לי כמו שאני אוהבת.
מהחברות החרמניות שלי ומהידידים ההומואים שהמכנה המשותף של שניהם הוא לחפש זין כל היום. והעבודה השוחקת,מזל שיש במשרד מרפסת לים.
נמאס גם מהאתר הזה שאני לא מצליחה לא להיכנס אליו.
שלא נדבר על גברים זה החלק הכי משעמם.
הזין בכל הדבר זה שאני יושבת עכשיו במקום עם המרפסת שותה קפה מסריח מעשנת תסיגריה של הבוקר החברים האלה חופרים לי בפייסבוק אני כותבת לי באתר הזה שנמאס לי ממנו ואוטוטו מתחילות הפגישות אז גם גברים משעממים אני אזכה לראות היום.
אם זה אמור להמשיך ככה עד גיל 50 אז אני אשמח לעשות בנג'י בלי חבל מעזריאלי 😄
מרגש.
*הכול נכתב בציניות קמתי קוטרית היום זה הכול.
שליטה בכאילו...
אין יותר גרוע מלקום ב8 בבוקר בהנגאובר מפלצתי אחרי שישנת שעתיים וללכת לעבודה!
הצילו..
בכלל הנגאובר זה שיט אחד גדול.
על זה אני אומרת לפחות פעם בשבוע שאני לא שותה יותר ואז מוצאת את עצמי עם כוס ביד.
כואב לי המוח שורפות לי העיניים בא לי לאפה ואין לי כח לפהק.
העיקר הבלונד.
😄
[url]
[url]
&feature=relatedלא סתם אקס מיתולוגי יש אחד.
פה אני אבין את עצמי.
כל פעם יקרו לנו דברים שיבגרו אותנו עוד קצת ועוד קצת.
יקרו עוד דברים שלא חשבנו שיקרו יותר.
הדברים האלה שאתה תמיד קורא עליהם או מספרים לך ואתה לא מאמין.
אני לא בחורה של סטוצים אבל היו לי פה ושם.
תמיד הם באו לי ברע בבוקר.
זאת כנראה הסיבה שאף אחד לא באמת מעניין אותי.
אני תמיד אעדיף לזיין איזה ידיד חתיך מאשר לשחק אותה נחמדה באיזה דייט.
מישהו חכם אמר לי אולי הסיבה לכל זה היא שאני עדיין מאוהבת?
האמת שצחקתי לו בפנים,מי מאוהב במשהו שנגמר?
מצחיק לגלות שכנראה זה נכון.
עצוב לגלות שהתחלתי לחשוב עם הראש ולא עם הלב.
מה שבטוח נעים לראות.
סופית הפסקתי להאמין לאנשים שאומרים שהם נראים טוב.
כנראה "שהנראים טוב" זה המכוער החדש.
יש נטיה לאנשים להיות בטוחים שהם נורא יפים בגלל שהם מוצלחים בחיים...בשביל זה אני פה לתקן אותם.
מי שמצליח בחיים אומר שהוא כריזמטי חכם מצליחן וכו וכו בכללי זה משתייך לאופי...יש משפט האומר אופי זה לכונפות.
מכוער תמיד טוען שהוא נורא מושך...אז תדע לך שכל בן אדם שני שעושה ביד מול המראה נמשך לעצמו.
וזה שאמא טוענת שאתה מדהים ברוב המקרים נגמר בשקר לבן.
היא תמיד תעדיף לדפוק תהוא עם הקוביות.
יש באתר קטע שאני אומרת לו לשלוח תמונה והתשובה לכך היא אני עדיין לא מכיר אותך בשביל לשלוח.
חשבתי לעצמי מה נראה לו שאני אבזבז כל יום שעתיים בפטפטת איתו לפני שאני יודעת איך הוא נראה?
אני חושבת שדיי הבהרתי מה דעתי בנושא יופי/אופי.
בואו לא נתחכם איתי.
חג שמח שיהיה 😄
סיפור על נערה עיוורת ששנאה את עצמה בגלל עיוורונה.
היא שנאה את כולם חוץ מאשר את החבר שלה שתמיד היה שם בשבילה.
אמרה פעם הנערה לחבר שלה "אם יבוא יום ואלוהים ייתן לי מאור עיניים אני אתחתן איתך".
ביום מן הימים נודע לה שתרמו לה זוג עיניים.
היא שמחה.הניתוח עבר בהצלחה.
וכשהורידו את התחבושות מעל עיניה היא יכלה לראות את נפלאות הבריאה,את הנופים,את משפחתה וכמובן את החבר שלה.
הדבר הראשון שהוא שאל "כרגע את רואה בעינייך האם תתחתני איתי"?
הנערה התבוננה בחבר שלה וראתה שהוא עיוור.
המראה של עפעפיו הסגורות החריד אותה,היא לא ציפתה לזה ולכן סירבה להצעתו.
החבר שלה עזב בשברון לב ולאחר כמה ימים שלח לה מכתב.
שימרי היטב על עינייך מכיוון שטרם היו שלך הן היו שלי..
כך בעצם פועל השכל האנושי.
לעיתים קרובות כאשר אנחנו משנים סטטוס בחיים רק מעטים זוכרים כיצד נראו חיינו לפני ומי באמת עמד לצידנו.
טוב נו...
סוף סוף מזג אוויר קייצי.
יום להוציא את הראש מהשיריון.
אילו יכולתי להתחיל מהתחלה
פעם הבאה הייתי מנסה לטעות יותר.
לא הייתי מנסה להיות כל כך מושלמת.
הייתי נרגעת יותר.
הייתי יותר טיפשה,למעשה הייתי לוקחת מעט מאוד דברים ברצינות.
הייתי פחות נקיה.
ולוקחת יותר סיכונים.
רואה יותר מקומות ויותר שקיעות.
מטפסת על יותר הרים ושוחה ביותר נהרות.
הייתי הולכת ליותר מקומות בהם לא הייתי מעולם.
היו לי יותר בעיות אמיתיות,ולא בעיות מדומות.
הייתי אחת מאותם אנשים שחי הגיוני ושקול בכל רגע בחייו.
לא הייתי מחפשת אושר רק הייתי מחברת את הרגעים השמחים.
הייתי אחת מאלו שמעולם לא זזו לשום מקום בלי מד חום ושקית הקאה.
אם הייתי כל אלה..לא הייתי אני.
כולם מצפים מאיתנו למשהו,כל הזמן כל רגע.
תביאי סיגריה,תביאי 100 באנגלית,תביאי מצב רוח תביאי תביאי תביאי..תביא ביד.
רוב הזמן כולם משתדלים לחיות על פי אחרים,לא לאכזב את אמא לא לאכזב את החברים והרשימה עוד ארוכה.
להגיד בגיל 60 חבל שלא הבנתי את זה קודם כבר לא כזה מועיל.
חבל על מי שמת..ועוד יותר על מי שחי כמת.
בסוף זה לא כזה משנה בגיל 70 מגיעים למצב סוטול מכל התרופות שהרופאים דוחפים לך.
אז ממילא מפסיקים להרגיש,ככה סבתא שלי טוענת בהנחה שהיא לא עושה כימיקלים.
תהיי אמיתית תהיי יפה ותהיי אופה,וזה שממול אופה עוגות היופי בעיני המתבונן והאמת לא תמיד סחורה טובה.
פעם הייתי כותבת למחברת.
היא בפח,כאן יותר קל למחוק ותמיד יהיו כמה מפגרים שינסו ללמד אותי לחיות "בניתוח" האופי שלי בתגובות למטה.
זה סבבה תמיד משעמם לי בעבודה עד 12.
שיהיה כבר קיץ שונאת חורף שונאת שאין שמש כולם נראים חולים.
נמאס לראות אנשים לבושים כמו פינגווינים.
לפחות אני ישנה כפיות.
מחמם לי את הביפ.