סיפור על נערה עיוורת ששנאה את עצמה בגלל עיוורונה.
היא שנאה את כולם חוץ מאשר את החבר שלה שתמיד היה שם בשבילה.
אמרה פעם הנערה לחבר שלה "אם יבוא יום ואלוהים ייתן לי מאור עיניים אני אתחתן איתך".
ביום מן הימים נודע לה שתרמו לה זוג עיניים.
היא שמחה.הניתוח עבר בהצלחה.
וכשהורידו את התחבושות מעל עיניה היא יכלה לראות את נפלאות הבריאה,את הנופים,את משפחתה וכמובן את החבר שלה.
הדבר הראשון שהוא שאל "כרגע את רואה בעינייך האם תתחתני איתי"?
הנערה התבוננה בחבר שלה וראתה שהוא עיוור.
המראה של עפעפיו הסגורות החריד אותה,היא לא ציפתה לזה ולכן סירבה להצעתו.
החבר שלה עזב בשברון לב ולאחר כמה ימים שלח לה מכתב.
שימרי היטב על עינייך מכיוון שטרם היו שלך הן היו שלי..
כך בעצם פועל השכל האנושי.
לעיתים קרובות כאשר אנחנו משנים סטטוס בחיים רק מעטים זוכרים כיצד נראו חיינו לפני ומי באמת עמד לצידנו.
טוב נו...
לפני 14 שנים. 16 בפברואר 2010 בשעה 10:48