כתיבה

הוא שוכב על המיטה, גבו מופנה אליה. כל גופו קשור בחבלים, ידיו ורגליו פרושות לצדדים, מתוחות. כל כולו משדר חוסר אונים.
והיא? עומדת מהצד. מעבירה מבט לכל אורכו, עוצרת לרגעים ספורים בנקודות אסטרטגיות שונות, ומעריכה בסיפוק את ההשקעה שלה בקשירה שלו.

גופו הינו רכושה כעת. זה כל כך ברור לה שבדיוק לשם כך הוא נוצר. הוא נועד לשמש אותה, להיות כלי לרצונותיה.
מאז ומעולם הוא היה לה כחיית המחמד, כחפץ לשימושה האישי והבלעדי .
פעמים רבות חשבה , מדוע בעצם היא רוצה אותו, מה יש בו ? אך התשובה הייתה לה ברורה.
זה השילוב הנכון במינון הנכון. שילוב של חוכמה, חוזק פראי, חוסר שליטה, סקסיות ואצילות.
תכונות אלו שגרמו לה לגאווה כל כך גדולה. הכניעה והנתינה שלו; שאין דבר שישתווה לה, תמיד הדהימה והפתיעה אותה.

סורקת את החדר מסביב, כל כך הרבה אביזרים וחפצים, והחפץ השרוע ושקשור במיטתה מאפיל על כל היתר.
היא מנסה לשלוט בעצמה. לא להרוס, לא לפעול מהר מידי. היא רוצה להנות מרגע זה עד תומו.
הוא זז קלות, חסר סבלנות. מחכה עוד רגע, צועדת חזרה אל קצה המיטה. כעת זה הזמן הנכון לפעול.
היא מתיישבת, רגליה עוטפות אותו משני צידי גופו. זוחלת לאורכו כדי שיחוש את חום גופה,
מקרבת פיה לאוזנו, ולוחשת לו. הוא נדרך. תחושת סיפוק ממלאת אותה.
היא מעבירה שוב את גופה עליו, חוזרת לנקודת ההתחלה ופותחת את רוכסן חליפתו.
גופו עירום. לו רק ידע כמה אוהבת את גופו, מרגישה כאילו היה חלק מגופה שלה.
מתבוננת בו, מלטפת אותו במבטה ללא שום נגיעה. עדיין לא...
שניות ארוכות שנראו כמו נצח היא לא זזה מחכה לסימן. סימן מעצמה שהגיע הזמן.

מפנה מבטה ממנו, צועדת באיטיות סביב המיטה, נעצרת סמוך לראשו, ומלטפת ..ברכות עם עוצמה.
היא לא זקוקה ליותר מזה כדי לגרום לו להתכווץ מהמתח ומהצפיה 'מה הפעם היא מתכננת לי?'; 'איך הפעם היא הולכת להשתמש בי?'; 'אהיה הילד הכי טוב שאוכל'.. חולפות המחשבות בראשו. המגע שלה כל כך נעים לו, שערותיה השחורות והחלקות כמשי גלשו לפניו וריח בושם עז עלה באפו, ידה החלה מלטפת את בטנו, נשימותיו גברו ובטנו עלתה וירדה במהירות, היה נדמה שחיית המחמד הזאת עומדת תיכף להשתנק, ולפתע בבת אחת, רגע לפני הגיעה לאיברו הזקוף הרימה את ידה ממנו. כולו היה מתוח עד קצה יכולתו והיא מחויכת ומצחקקת מולו בסרקסטיות כואבת, בקולה הנשי מלא העוצמה – מראה לו את מקומו.

הוא ניסה להבליט את ישבנו לעברה, כאילו מבקש ללא מילים להיצמד אליה רק לעוד רגע ולחוש את מגעה הצורב על עורו, אך ללא הועיל, החבלים מונעים זאת ממנו. הוא נלחם בהם שניות ספורות, ונופל רפוי כשמבין שזו מלחמה אבודה. היא קשרה אותו היטב הפעם.


היא מתקרבת, הוא שומע אותה ומרגיש את אצבעותיה עוברות עליו. החומר הקר נמרח על עורו ולמרות שעיניו כוסו ,ריחו היה לו מוכר והוא ידע. 'די , זה אבוד' חשב לעצמו 'עכשיו היא הולכת לבצע בי את זממה'..החל מתייסר לעצמו 'איך הבאתי את זה על עצמי?!' אבל בתוכו ידע שאלה חייו ומשאת נפשו ומבלי זה הוא יהיה חשוב כמת , כאדם ללא אויר לנשימה.
בעוד הוא מהרהר הוא חש איך אצבע חלקה וקרה עוברת בגבו התחתון אל עבר ישבנו , ציפורניה החדות נוגעות ולא נוגעות ב"וגינה" שלו.
ואז, בבת אחת, אצבע חדרה במהירות אל תוך גופו, עמוק ו-עוד יותר עמוק!
היא רוצה שירגיש אותה בתוכו, שיכאב אותה.
ישבן מתרומם וחוזר למטה, היא יודעת שהוא רוצה שתאיץ את הקצב.
מעבירה את ידה על גבו וישבנו ורק לוחשת לו "ששש..."
ללא מילים חושבת לעצמה: 'בייבי לא הפעם... הפעם זה בקצב שלי...'
הוא מנסה שוב ושוב, היא שותקת, לא פועלת.. רק מידי פעם מלטפת ומרגיעה.
היא רוצה להמשיך, אך חוששת שזה מוקדם מידי, הוא עדיין לא במקום שהיא רוצה אותו.
מלטפת את חלק גופו התחתון.. עוברת בין הרגל, לאגן, לישבן, לגב ושוב חוזרת לאט ובעדינות.
הוא מתנשם בכבדות כאילו הרגע ארוך מידי עבורו.
ללא אזהרה חבטה נוחתת על ישבנו; כל גופו רועד מעוצמת המכה הצורבת, אנקת ההפתעה נפלטת מפיו.
זהו, עכשיו הוא מוכן לרגע הזה, בדיוק הרגע לו המתינה.
מוסיפה עוד אצבע..הוא נאנח. כאב ועונג נשמעים מקולו.. זו אנחה של הקלה, כאילו ייחל לאותו רגע כבר שנים.
חיוך נמתח על פניה, היא מרוצה מהמצב.
חשה שהוא רוצה עוד, שתחדור אליו עמוק יותר, שאת בתוליו תבתק לו, שיהיה בשבילה לזנזונת הקטנה שלה , אביזר המין הפרטי שלה , שתכנס עמוק יותר בתוכו , שתגרום לו לרדת הכי למטה.. אוי, הכאב כבר נעשה לו לעונג .
באחת תפסה באשכיו הרועדים , וכיווצה את ידה , אשכיו נמחצו בעוצמה אחד כנגד השני , "איי" הוא זעק "הכאב הזה כל כך טוב!" "תודה לך מלכתי" אמר, והיא לא עוזבת. המשיכה למחוץ ושחררה. אנחת שחרור יצאה מפיו, לא חלפה לה השניה וברכה ננעצה הישר אל תוך איברו; "די, מספיק" התחנן "די.." והיא מתעלמת ממנו ומצחקקת לה ברשעות, בקולה הנשי, המגרה.
כל כך אהב שהורידה אותו למקום הכה נמוך הזה אבל הוא רצה שתוריד אותו יותר ויותר למטה, הכי למטה שאפשר ,שתשפיל אותו עד עפר, לסבול ולכאוב יותר בשבילה.

הפעם היא החליטה הוא יהיה בשבילה עד הסוף , הפעם היא היוצרת, היא זו שתקבע בשבילו הכל .
היא יודעת בדיוק מה היא רוצה ומה בדיוק צריך להיעשות כדי להשיג את זה.
לאט לאט, היא רוצה לזכור כל רגע, כל תנועה, כל מגע ותחינה.. ריח תשוקת גופו היה חזק ומילא את המקום.
באלגנטיות לבשה על עצמה את הסטראפ-און ואת רוקה מרחה עליו באיטיות , תוך כדי הסתכלות שלה מלמעלה היא החלה לחכך את הסטראפ-און בלחיו ובשפתיו; "פתח את הפה" פקדה עליו וכמו ילדה טובה ,פתח העבד שלה את פיו לרווחה והיא השחילה את האיבר המדומה לפיו וגרונו. "מצוץ את זה כמו סוכריה על מקל" פקדה עליו תוך כדי ההחדרה לפיו,אליו האיבר נכנס ויצא, נכנס ויצא שוב. הזונה ליקק גם את קצה הפין ולפתע סתרה בפניו " ככה מלקקים??" אמרה, "תראי לי כמה את אוהבת למצוץ ולענג את מלכתך!" אמרה והוא החל שוב והפעם עלה בפיה חיוך גדול 'איזה עבד מתוק יש לי – מחונך ומאולף' חשבה לעצמה. "די אפסית קטנה שכמותך " אמרה לו ויצאה מפיו באחת .
היא נעה אחורה והיא ידעה שעכשיו זה הולך לקרות , עכשיו אני רוצה שירגיש , שידע מי שולט בכאב ובעונג שלו.
רוצה לקחת אותו לקצה- עד הסוף.. ורק אז לתת לו את רצונו. רוצה שירוויח אותו!
היא מרחה שוב את הפין בחומר הקר והחלה להצמד אליו, לגעת לו בפי הטבעת וממבט למעלה כשחיוך קטן בצידי פיה ,ירקה לפתח ישבנו הקטנטן , תפסה בחוזקה באיבר מינו הזקור ושאלה אותו "מי האלה שלך?" "את" הוא ענה "ומי שולטת בך?" "את, מלכתי" הוא ענה.
באחת חדרה לתוכו ואנקת כאב חזקה בקעה מפיו "ששש ילד טוב , ששש חמוד " היא אמרה לו והחלה לנוע בתוכו לאט , לאט ובהדרגה הגבירה את הקצב יותר מהר ויותר מהר , וידה השניה חובקת את איברו ונעה הלוך ושוב , קולות הכאב וההנאה התערבבו להם ונדמה היה שעוד רגע קט "העונג" העצור בתוכו ישתחרר , אבל לא, היא לא נתנה לזה לקרות והאטה את תנועותיה בתוכו וידה תופסת אותו עדיין בחוזקה. די , הוא כבר לא עומד בזה יותר , כשהיא בתוכו , איברו נעול בידה , נשימותיו כבר לא סדירות , וריח בושם גופה המשכר עולה עמוק באפו. היא עוצרת ושותקת , הוא כבר לא מבין מה היא עושה לו , הוא מעולם לא חש עונג כל כך מטריף, לדבר כזה הוא בוודאי לא הכין את עצמו. "אני מתחנן מלכתי, תמשיכי" אמר "אני מתחנן" , "מה?" שאלה אותו.. "מה אמרת ?" היא אוהבת שהוא ככה, אוהבת לשמוע את התחינות וההפצרות שלו, אוהבת להוביל אותו למקום הזה שבו הוא אמיתי, שאינו יכול להתכחש עוד לעצמו או לה, ברגעים הללו הוא מבין הכל וברגע זה הוא כל כולו שלה לחלוטין.
הכאב והעונג מתערבבים ובחלל נשמע קול חלוש של כמיהה ותחינה, "אנא מלכתי תחדרי לתוכי בבקשה , אני מתחנן " אמר שוב.
עוצמת את עיניה, נהנית מכל צליל שמהדהד בחדר.. מקשיבה לקול האנחות והבכי שלו.
היא לא תצא ממנו כל כך מהר; היא רוצה אותו בדיוק ככה בנקודה הזו שם...
ולאט לאט העלתה שוב את הקצב וחדרה פנימה והחוצה , עוד פעם ועוד פעם , ויותר עמוק ויותר מהר , קולות אנחה חזקות נשמעו מפיו וברקע " עוד" אמר "יותר עמוק" התרפק מבכי והיא מחויכת ורוכבת מעליו, בתוכו, כאילו היה צעצוע ולא אדם , עיניו דומעות..
והיא החלה שוב למחוץ חזק את אשכיו בעוצמה , יותר חזק ויותר חזק תוך כדי התנועעות בתוכו במהירות " זהו,רגע הניצחון הגיע" חשבה לעצמה , "מי המלכה שלך?" "למי אתה שייך?" שאלה.. "לך מלכתי, לך אני שייך ולך אני סוגד לנצח – לנצח אני שלך" ענה חנוקות, ובבת אחת כל עוצמת התשוקה השתחררה ממנו , היא חכתה עוד כמה שניות בתוכו ובו בעת חתכה בתנועת מספריים מהירה את החבלים שהידקו אותו למיטה. אז הדפה בכוח את ישבנו ממנה , הוא הושלך לרצפה. היא נגשה אליו כשכולו נאנח ובוכה, חיבקה אותו עמוק וחזק, עד שנרגע ונשקה למצחו. קמה וזרקה מעבר לכתפה "תנקה פה הכל מיד ובזריזות" ויצאה במהירות החוצה משאירה את הדלת להטרק אחריה, בעודה עוטה חיוך מלא סיפוק על פניה.