|
|
|
far behind the silly masks
hides a lonely child
wishing for someone to seek with
her long lost love
and pride
deeply undernaeth my skin
little ants are crawling
reaching for my poorless hart
voices in me calling
give in
fear not
allow yourself to care
respect and serve
obey youre lord
for he will take you there
אדוני היקר,
הבלוג הזה הוא בשבילך
ממש כשם שאני שלך
לפני הכל
יש לי הרבה מה לכתוב ולספר לך
ובכל זאת אני מנסה לבחור מילים
הרגל מגונה של משוררים, כנראה
בזמן קצר חווינו יחד המון
ואולי דווקא השתיקות שלנו
הן העוצמתיות ביותר
כשרק הגוף מדבר
ואין שום צורך במילים של ממש
זה כאילו שמצאת מפתח לנשמתי
ואני, מצידי, נהנית מאור השמש שחודר לחדרים
שהיו מעט אפלוליים עד עכשיו
ההתמסרות לך היא טבעית בעיניי כמו לנשום
כל כך רוצה להיות ראויה לאהבתך
כל כאב שעליי לספוג בדרכי אל מטרה זו
הוא מבורך בעיניי
שכן, הכניעה הטוטאלית הזו
היא הדבר הכי קרוב לחופש שאי פעם הרגשתי
להיות נוכחת בכול נשימה
להתרגש מאיוושת הרוח הדקה של הקיין מאחורי
ולנסות להסדיר את הדופק שממאן להאט
(וכאן אני מתייחסת לסשן האחרון)
להרגיש איך כל הגוף שלי מתפתל כדי להתקרב
אפילו במילימטר אחד יותר, אלייך
לנשום עמוק לריאות את הריח שלך
את נוכחותך
את הכאב המענג הזה
לרצות בכל מאודי
להכיל את כולו
את כולך
להיות שלך, כאילו שאין בכלל עולם בחוץ.
" ריצית אותי היום" , אמרת כשיצאנו מהרחוב
כמה כוח קיבלתי משלוש מילים
אכן, רגעים של חסד
