לפני 14 שנים. 16 באוקטובר 2010 בשעה 9:39
אל מול עיניו אשפיל עיני
מול חיוכו נפשי נרעדת
הגבר לו אני נועדת -
הגבר של חיי
כשאני בזרועותיו
נצמדת אל שפתיו
חיי ורודים לנצח
הוא לוחש מילים חמות
מילים מנחמות
שמרפאות כל פצע
הוא אל תוך ליבי חודר
ואושר כה זוהר
אני עוד לא ידעתי
הוא בשבילי
ואני בשבילו
ובקול
בחייו
הוא נשבע לי
כשאליי הוא מתקרב
ראשי עליי סובב
מכה הלב
לילות של אהבה בלי סוף
האושר שאחרי הפחד
כל כך נעים וטוב ביחד
שבא את החיים לקטוף...
החיים בורוד (מצרפתית- אהוד מנור)
