התבוננות

כ"כ התגעגעתי לכתוב כאן, התגעגעתי לתגובות החמות ובעיקר התגעגתי לכתוב בכנות.
כבר הרבה זמן שאני לא כותבת בכנות, והאמת שכל מה שאני כן כותבת בבלוגים אחרים, אני מכריחה את עצמי לכתוב. אין לי מוזה בשיט וגם אם אני מנסה נטו לכתוב את התחושות שלי אני לא מצליחה לשקף אותם נקי. ולמה? נראה לי כי התחלתי ללמוד כתיבה יוצרת, אז כל דבר שאני כותבת אני אוטומטית מבקרת ובעקבות זה משהו בי נחסם ומוציא את הכיף והפורקן שבדבר.
אז מה עובר עלי בימים אלו?
אני לחוצה תחת ותחת בהחלט מקום מסריח בעיקר אם לא מנקים אותו ואני ממש לא מצליחה לנקות את החרה 😄
מכירים את התקופות האלה שאתם מרגישים שכ"כ זזתם מהמקום שבו הייתם, ולמדתם מלא דברים בקיצור עשיתם כלשהו שינוי ואז ברגע האמת אתם כאילו חוזרים אחורה למקום המעפן הזה וכל מה שלמדתם יורד לטימיון, אז זה מה שקורה לי עכשיו.
מעבר לזה שאני נמצאת בקשר כבר שנה + וזה קשר טוב, יש המון, אהבה, תקשורת, חום וכולי.. אך דבר אחד מאוד מהותי חסר לי. תמיד כשאני נמצאת בחולשה שלי, וקשה לי עם עצמי, אני עמוסה ובעצמי לא יכולה לסבול את עצמי הדבר שאני הכי רוצה\צריכה זה שתהיה לי את הנישה שלי רק להניח עליה את הראש, מבלי שיבקרו אותי, ינתחו, יתנו לי פתרונות פרקטיים רק שיהיו שם בשבילי ויעטפו אותי באהבה. אז אצלי בקשר זה קורה הפוך זוגתי לא מסוגלת לסבול אותי כשאני חלשה ונידי. כשאני חלשה ונידי היא נהפכת להיות קשוחה וגורמת לי להרגיש רע עם זה שאני מרגישה רע וזה כמובן גורם לי להרגיש עוד יותר תחת, שהנה במקומות החשוכים שלי שאני עצמי לא אוהבת גם אף אחד אחר לא. ואין לי מספיק אנרגיות להתעסק גם עם זה. בקיצור מן מעגל קסמים מעפן.
שיהיה לכולם ערב מחוייך וכרגיל כיף לי לכתוב, ובעיקר פה!