הסופ"ש – חלק א'
אדוני, כפי שאתה יודע, יש לי מבחן חשוב באוניברסיטה בעוד יומיים. אני זוכר.
יש לי את היומיים של הסופ"ש ללמוד לקראת המבחן אבל אני לא מצליחה להתרכז.
בעלי הציק לי פה ושלחתי אותו להוריו לכל הסופ"ש אבל אני עדיין לא מצליחה להתרכז וללמוד ואני חוששת שככה אכשל במבחן.
אז איך אני יכול לעזור לך ?
אני רוצה לבוא אליך ליומיים עד המבחן ושתדאג שאלמד.
את בטוחה שאת רוצה להיות שפחה שלי במשך 48 שעות רצוף ? עד עכשיו היה לך את זה רק כמה שעות ביום.
כן אדוני, אני בטוחה שככה אצליח ללמוד טוב יותר מאשר עכשיו.
חשבתי כמה שניות, אוקיי, בואי.
אחרי חצי שעה היא דפקה בדלת ביתי. היא הגיעה עם שני תיקים אחד עם בגדים ואחד עם חומר הלימוד.
סגרתי את הדלת ונעמדתי מולה, היא השפלה את מבטה, תקשיבי טוב עכשיו, פה זה לא המשרד, פה החוקים שונים. יכול להיות שתחווי ביומיים האלה דברים נוספים וקשים יותר מהמשרד, פה אין הפסקות, פה במשך 48 שעות את הולכת לעשות בדיוק מה שאני אומר לך, את לא עושה כלום ללא רשות. את מוכנה או שאת רוצה לחזור הביתה ? אני רוצה , אדוני.
אוקיי. אז קודם כל, פה את תהיי עירומה לגמרי (עד עכשיו בגלל שכל פעילותינו היתה במשרד היא אף פעם לא היתה עירומה לגמרי) . תניחי את התיקים שלך ליד הדלת תתפשטי ותחכי לי על ארבע.
חזרתי אחרי חמש דקות והיא חיכתה על ארבע, עירומה. קשרתי קולר לצווארה. פה את על ארבע כל הזמן אלא אם כן קיבלת אישור, כן אדוני. יש שני מצבים שתהיי בהם ביומיים הקרובים, קשורה למשהו או צמודה לרגליי, ברור ? כן, אדוני.יופי, ליטפתי את ראשה. הלכתי לסלון ואמרתי לה לבוא ולהביא איתה את התיק עם חומרי הלימוד. היא הגיעה באיטיות, חצי על ארבע וחצי על הברכיים כיוון שהיה לה קשה לסחוב את התיק ככה.
לקחתי שוט והתחלתי להצליף על גבה וישבנה בזמן שאני גוער בה על האיטיות שלה.
לקחתי את הפלאג הגדול שימנתי אותו והחדרתי לישבנה, לאחר מכן אמרתי לה להוציא ולפתוח את הספר שהיא צריכה לקרוא, מיקמתי את הספר כך שהיא תוכל לקרוא כשהיא עומדת על ארבע , התיישבתי על הספה והנחתי את רגליי על גבה. קדימה תקראי, כל חוסר ריכוז שלך יעלה לך בהצלפות.
וכך היא קראה, כל פעם שראיתי שהיא לא ממש קוראת או מרוכזת היא קיבלה רצף של הצלפות עם שוט, ספנקים או סטירות.
אחרי זמן ארוך, חיברתי רצועה לקולר ומשכתי אותה למטבח, שם קשרתי את הרצועה לרגלי השולחן. שמתי לה קערת מים וסיר ריק לצרכים. הבאתי לה את ספרי הלימוד ואת הסלולרי שלה.
אני הולך להיפגש עם חברים. את נשארת פה ולא זזה. את לא עונה לאף אחד, הסלולרי הוא רק להתקשר אלי וגם זה רק במקרה חירום. את יכולה לשתות כמה שאת רוצה אבל אני מציע לך להתאפק עם הצרכים שלך, למקרה חירום שאת לא יכולה להתאפק תשתמשי בסיר. אני מצפה ממך שתתקדמי משמעותית בלימודים עד שאני חוזר, אני אבדוק אותך על זה, אם לא תתקדמי, תענשי קשות, אם לא תצליחי להתאפק עם הצרכים, תענשי. הכל ברור לך ? כן , אדוני. יופי, אז ביי. הלכתי.
לפני 13 שנים. 18 באוגוסט 2011 בשעה 8:50