אמיצה

מחכה לשעה שבה אחליט מה ללבוש

מחכה לגרוב את הגרבוני רשת השחורים

מחכה לשעה שהאדרנלין יתחיל לעלות...

מחכה לרגע שבו אמרח על שפתיי את הוורוד המבריק ואת השחור על הריסים.

מחכה לדקה שאנעל את העקבים הגבוהים..

מחכה לשעה שאתכונן כבר לצאת לדרך...

מחכה לדרך.. שלא נגמרת מרוב צפייה ..

למוזיקה שגורמת לדפיקות לב.. לאלכוהול ( לא.. אליו אני לא מתקרבת הערב (: )

לאנשים המקסימים שכיף לפגוש כל פעם מחדש.

אחחח.. אני כל כך אוהבת מסיבות ..

לשבת מולה.. ובפעם הראשונה להוציא את הלכלוך הזה..

זה שטאטאתי עמוק עמוק מתחת לשטיח שלי.

נכון.. זו היא שהתעקשה שנלך.. היא זו שהיה לה מה להגיד לי...

היא אולי לא תיארה שיש לי כל כך הרבה מה להוציא .. אני לא אדם שמוציא.

אבל סוף סוף.. אני מרגישה נקייה .

טוב.. נו..

נקייה חלקית לפחות.

בא לי לצרוח

בא לי לבעוט במשהו

בא לי לחנוק אותו

בא לי לשבור משהו

בא לי ליפול ישר למים

בא לי חיבוק

ובא לי ליטוף.

אוף.. זה בטח משחרר...

חייבת לנסות את זה.

לצערי אנחנו חיים בחברה אטומה.

יהירה...

אגואיסטית...

חבל. חבל שאין קצת יותר אהבה לזולת.. ולא אני לא מתייפיפת ולא .. זה לא בא מתוך נאיביות , כרגע..

פשוט באמת מייחלת ליום שבו תהיה אהבת חינם.

ולא כל אחד סביבך ישמח כשרע לך ויתעצב כשטוב לך.

חבר יהיה חבר אמת ולא מתוך אינטרסים.

טוב.. מספיק פילוסופיות להיום.
חזרה למציאות..

מכירים את התחושה...

חוסר שקט..?

עצבות ללא סיבה נראית לעין..?

חוסר סבלנות..?

חשק ללבד..?

דחף לפליי ליסט קודר ואפל... אביתר בנאי המדהים.. וכאלו..??

מחשבות ללא הפסקה עד שכבר כל כך כואב הראש..?

פחד מטעויות.. או שמא כבר עשיתי טעות..??

טוב.. זה ממש לא PMS... אני גם צינית... אוףףףףףףףףףף.

אולי...
אולי פשוט אתן לזמן לעבור.. והיום יגמר... ויתחיל חדש....

ויהיה טוב.. ??

אולי.

עוצרת את הרכב קרוב .. קרוב לחוף.

עוד לפני שפתחתי את הדלת לצאת כבר התחלתי להתרגש.

הכחול הזה.. עושה לי דברים בבטן. בלב. בראש.

רוצה תובנות - הולכת אליו...

רוצה לבכות - הולכת אליו...

רוצה להרגיש - הולכת אליו...

רוצה להחליט - הולכת אליו...

אז למה.. למה היום כשהלכתי אליו - הוא לא גרם לי להבין... הוא לא הוזיל אפילו דמעה קטנה... הוא לא גרם לי להרגיש דבר..

אבל החלטתי.

היום הוא לא יעשה זאת עבורי.
זה שלי.

בפעם הראשונה בחיי הולכת לעמוד על שלי.
לבחור בחופש.
לבחור בחיים.
לבחור להיות - פשוט אני - אישה . ולא אישתו.

לגימה ראשונה...

מרגישה טוב.

לגימה שנייה...

מחייכת. זו מסיבה . מותר לי.

כוסית שניה...

הראש מסתובב לי...

האנשים סביבי מלאי חיבה.. מביטים בי במבט של ידיעה.. היא שיכורה.

כוסית שלישית...
כבר לא פה.. מרחפת בחלל - מודעת למה שעתיד לבוא.

הערב ממשיך.. המוזיקה שם. הלב דופק חזק. ואני יודעת.. מחר אכעס.
מזיזה את גופי לפי קצב המנגינה.
מנסה להסיט את המחשבה ממנה.. מהכוסית הבאה.

מהיי הכל הפך לדאון.
מבטיחה לעצמי - לא תהיה פעם הבאה.. אני מהבר רחוקה ודיי.

היו לה חיים טובים והיא חשבה נוראים.

היו לה הצלחות והיא איבדה את כולן...

היו לה שאיפות והיא זרקה את כולן לפח.

היו לה חברים והיא רצתה לבד...

הייתה לה משפחה והיא הפכה עצמה יתומה.

הייתה לה היא עצמה והיא התעלמה .. נעלמה.

לא הייתה לה אהבה גדולה - של "עד המוות יפריד..."

והיא חלמה.. חלמה על לב פועם , כואב , מורגש ומרגיש...

והים - הוא רעש וסער...

הגלים אל החוף הגיעו ולקחו איתם את החלום ואותה. לנצח.