אמיצה

אני לבד..
הילדים אצלו .

עברו עליי ימים מלאי אנרגיות.
מאין התרגשות לא מוסברת ... התהפכויות של הבטן... כאילו משהו עומד לקרות.
ואין לי מושג מהו..

משהו טוב הפעם... לא מרגיש לי כמו משהו רע או עצוב..

והנה.. אני כאן. עם עצמי. והכל במאין "נפילת אנרגיות" כזו.. לא ברורה...

אז אולי הערב.. אם אצליח להרים את עצמי אחרי ארוחת ערב כבדה במיוחד..

מסיבה.
ואני אוהבת מסיבות.. מאוד.
ולאחרונה גם מאוד כיף לפגוש בה אנשים יקרים..חמים..אמיתיים.

ובינתיים.. נדבקתי לזה -