זה יתחיל רגע לפני שנצא לארוחת הערב...
אני יהיה כבר לבוש, כך גם את, את תהיה מאופרת בנעימות.
נכנס לחדר לסידור אחרון לפני היציאה.
ושם את תשימי את המצבטים על פיטמותיי...בדיוק בחוזק המתאים, כך שאני ארגיש אותם אך הסובבים אותנו לא יראו זאת על פניי.
נאמר להם להתראות ונצא לדרכנו, נשב במסעדה, מקום נחמד אמזוג לך את היין.
נשב ונדבר כמו שני אנשים שרוצים להכיר, כולם מסביב יראו אותנו אך לא ידעו מה יש לי מתחת לחולצה.
הארוחה והשיחה יקלחו, את פשוט עושה לי את זה !
והדבר הזה מתחת לחולצתי ידליק את שנינו, אני יודע שאני שלך, ואת יודעת מי הזונה שלך...
הארוחה מסתיימת ואנו הולכים לכיוון הרכב, אני מתכוון ללוות אותך לדלת הנוסע אבל את מורה לי לשבת בכסא ליד.
"אני נוהגת עכשיו" ואני חושב לעצמי מה היא מתכננת...
נכנסים, מתיישבים, את מושכת את המצבטים "אוי" אני צועק בקול גדול.
"נו" את אומרת "נו, אין לך מה לומר ?"
"זה כאב" אני נאנח.
"טעות, אתה שוב טועה".
אני חושב, מה היא רוצה עכשיו ? מה אני צריך להגיד ?
אהה, היא המלכה, אני בטח צריך להודות לה.
"תודה מלכתי" אני אומר, אבל היא לא מרפה "תודה על מה ?" היא מקשה.
"תודה ששיחרת אותי מהמצבטים" אני אומר ומרגיש שאמרתי את הדבר הנכון.
אך כנראה שאני לא מכיר את הכללים עד הסוף, לא מאומן מספיק.
את צובטת אותי בחוזקה בפיטומותיי, "אתה לא יודע מי אני ?" את אומרת בקולך הנפלא שהוא לבדו ירפא את כאביי.
"יודע, את מלכתי" אני אומר ומוסיף "תודה ששיחרת אותי מהמצבטים, מלכתי" אני מתקן את המשפט ההוא, הקלוקל.
את מחליטה לגמול לי, ומרשה לי לנשק את רגלך.
הנסיעה ממשיכה ואת מחליטה להתחיל ללמד את הזונה שלך איך שולטים בגמירות שלה.
"תוציא את הזיין שלך, רק מהרוכסן, ותתחיל לאונן"
אני פותח את הרוכסן, מוציא אותו והוא כבר מתחיל לעמוד, אני מסתכל מסביב תוהה מי מסתכל לתוך הרכב, מי מצליח לראות ?
אני מתגבר על הפחד, יודע שאני נתון כולי לשליטתך ואני מרגיש שיש על מי לסמוך.
אני מתחיל לאונן ואז...אני מקבל סטירה על הזין שלי "מה לימדתי אותך?!"
אוי...אני תלמיד גרוע, אני חושב לעצמי - נזכרתי.
"סליחה מלכתי, הטעות לא תחזור - אני יאונן רק ביד שמאל, סליחה מלכתי"
אני רואה את החיוך שמתפשט על פנייך, כל כך אוהב לעשות אותך מאושרת, זה פשוט עושה לי טוב.
אני זוכר, אסור לי לגמור, את שולטת בגמירות שלי, רק את.
אני מרגיש שאני קרוב, עוד רגע זה קורה, הגניחות מתגברות, אבל אני זוכר, זה שלך !
אז אני עוזב את הזין שלי ומתחיל להירגע...את מפנה מבט...ואומרת "יפה, אבל לא מספיק טוב".
"אתה עוד תלמד להתאפק בלי להוריד את היד מהזין ששייך רק לי, תחזיר את היד למקום ותמשיך לאונן"
הביצים שלי מתפוצצות, אני מת לגמור, אבל יודע שאסור, הידיעה הזו מנחה אותי, עושה לי טוב...
כך אנחנו מגיעים עד לכניסה לישוב, שם את מורה לי לארוז את האיבר שהוא רק שלך למקומו.
מגיעים, עוצרים, יורדים מהרכב, נכנסים לבית.
נכנסים מחיוכים, אמורים שלום יפה, וסליחה, המבטים שלי ושלך נפגשים ורק אנחנו יודעים מה עומד להיות...
הכל כבר כתוב, הכל כבר ידוע, כמו שחקנים בהצגה שיודעים את תפקידם והולכים לתת את משחק חייהם.
נכנסים לחדר, אוי כמה זמן חיכתי לכך.
מדליקים נר שמשמש למאסז,תאורה נכונה, סידורים אחרונים ו....
את שמה את רגלך על קצת המיטה, אני יורד על ארבע ומתחיל ללקק את נעלייך השחורות.
מנקה אותם, טועם אותם, מריח את האדמה שדרכת אליה, נהנה מהטעם, מארומה של רגלייך.
את פוקדת עליי להוריד את נעלייך, אני מתחיל להוריד אותם, אך אוי, איזה טעות, השתמשתי בידיי.
את מחליטה להעניש אותי "אתה תזכור טוב טוב איך מורידים למלכה את הנעליים, נכון זונה ?"
אני כל כך אוהב לשמוע את קולך, במיוחד שהוא רודה בי.
את זורקת אותי על המיטה אני שכוב על הגב, את דורכת לי על הזין שלי,ומזכירה לי "נעליים מורידים רק עם הפה, ברור זונה ?"
"ברור, מלכתי - רק עם הפה" איך אני שוכח את הדברים האלה, ממש חייב להשתפר.
ואז באחת את מתיישבת לי על הפרצוץ "תריח,את המקדש של המלכה"
כול גופי רועד, מהתרגשות, מהציפייה לבאות, מהידיעה שאני הזונה שלך, מהבטחון שאת תובילי אותי למקום שיעשה לך טוב ואני,הזונה שלך, יהנה מפירורי הנאתך.
את קולטת שאני בוהה וחיוך מתפשט על פניי, זה לא יאה כך, את חושבת, "עכשיו אתה תפשיט אותי, את כולי רק עם פיך- תשאיר עליי רק את התחתון השחור והחזיה" אומרת ויורקת בפי.
ואני בהתלהבות פנימית, יודע שאסור לטעות הפעם, הפעם חייב לרצות את מלכתי, מתחיל להסיר את נעליה של מלכתי, זו משימה לא פשוטה לזונה לא מנוסה, אך ההנאה והסיפוק בריצוי מלכתי מעפיל על כל קושי בדרך.
הנעליים יורדת, אחריהן הגרביים של מלכתי, המכנס - היה הקשה מכל, ואחריהן החולצה, הכל בעדינות ובסבלנות אין קץ, רק לרצות את מלכתי, רק לא לטעות.
ואז היא עומדת שם - מלכתי - ראויה להערצה, כמו אלילה מושלמת,מורה לי לשכב בלי לזוז, פורמת את כפתורי חולצתי, נוגעת בי, משילה מעליי את הנעליים, את המכנסיים, קושרת את ידיי "עשית עבודה טובה, זונה שלי קטנה" חיוך נמרח על פני, אין כמו מילה טובה ממלכתי.
את עומדת שם, נותנת לי להריח את מקדשך, ואני משתגע, יורדת למטה ובתנועה חדה מושכת את תחתוני למטה, הוא יודע מה לעשות (לא כמוני) ישר הוא עומד לכבודך את מוצצת אותו כמו שרק מלכה כמוך יודעת, מוצצת בתאווה, את האיבר שיענג אותך בהמשך...ואז סותרת בו, הכאב והעונג הרב מתערבבים להם זה בזה ואני מבקש שוב "רוצה שתענשי אותי על הטעויות שלי היום, מלכתי, רוצה לכפר על הכל"
אבל את יודעת שאנחנו לא פה בשבילי, אנחנו פה בשבילך, לענג את המלכה.
את בוחנת את החדר החדש לך, מסתכלת מסביב, עינייך פוגשות בנר, כן עכשיו זה ברור,את מחזיקה אותו ביידך, אני שכוב שם על המיטה, קשור ואת מזילה את הטיפה הראשונה על חזי, הכאב, אוי הכאב, אך אני מצליח להתאפק, אושר מציף אותי , הצלחתי, ואז מגיעה הטיפה הבאה ועוד אחת ועוד ואני נושך את שפתיי, את רואה איך הזונה שלך מצליחה לעמוד בכך ומחליטה ללכת הלאה.
"אני מקווה שאת זוכרת, זונה קטנה שלי ? "
"זוכרת מה, מלכתי"
"שאסור לך לגמור ללא רשותי"
"ברור, מלכתי"
ואז באותה שניה את מתחילה למצוץ את הזין שלי, מוצצת ולא מפסיקה, אני מנסה להתנתק, להפקיר את הזין שלי, "הזין שלך מלכתי" זה קרוב, ממש קרוב, אבל אסור, פשוט אסור, אני נאנח, מנסה כמה שפחות להתפתל, אני מתחיל להרגיש איך אני שולט בגמירה, מבצע רק את מה שמלכתי מבקשת.
אחרי 5 דקות של מציצה מדהימה וכאבי ביצים אדירים, את עוזבת אותי לרגע, ואז סוטרת לי בזין. פשוט מדהים. אני נהנה מהכאב, מהשליטה, מהיכולות שלך, מהביטחון שלך, של מה שאת מבצעת בי.
את מחליטה שהזין שלך, הזין שמחובר אליי, אבל שייך אלייך, צריך לענג אותך.
את מתיישבת אליו, נעה, רוקדת, ולי אסור, אסור לשכוח, אסור לגמור, חייב להישאר בשליטה, חייב שהגמירה תהיה בשליטתה הבלעדית של מלכתי.
ואז אני מבקש
"מלכתי, תזייני אותי" מבקש בקול מתחנן
צחוק.
"את בתולה !, לא מסוגלת לעמוד בזה"
"מלכתי, גם בתולה נפתחת פעם ראשונה, והיום הוא כל כך מיוחד שהזונה שלך רוצה לאבד את בתוליה"
"למרות שאני מלכה, למרות שרק אני קובעת מה לעשות, יש דברים שגם אני כאלילה לא יכולה לסרב להם"
אושר, זאת התחושה, עוד רגע קל אני הולך לאבד את בתולי, מלכתי הולכת לחדור לזונה שלה, לגרום לה להרטיב, להכאיב לה.
אך קודם לכל את מחליטה להלביש אותי כמו זונה, כמו זונה אמיתית – מתוך התיק יוצא בגד גוף מדליק וזנותי בהחלט, בגד בצבע שחור, שכולו רשת ורק שם למטה הוא פתוח, פתוח בכדי שתוכלי לזיין את הזונה שלך.
את מלבישה אותי, ושמה את המצבטים על פיטמותיי – לוקחת אותי לראי ואומרת לי "ככה נראית זונה, ואת הזונה שלי" ואני מאושר, להיות הזונה שלך, לרצות אותך.
את מוציאה את הסטרפ-און המדהים שלך, לובשת אותו, מכניסה את ידך לתוך הכוס המדהים שלך, מוציאה משם את המיצים שלך ואומרת "תטעם זונה שלי" ואני מלקק את מיצי תאוותך ושום מאכל שאכלתי היום לא ישווה בטעמם אליו, את באה אליי מנשקת, בתאווה, יחד, ללא גבולות, לשונך המדהימה בולעת את לשוני, אני שכוב שם, קשור, וכל גופי רועד.
את משחררת אותי מהקשירה, מורחת את ה KY על בועלי, מתקרבת ומורה לי להרים את הרגליים, אני יודע...זה מגיע, מלכתי הולכת לגאול אותי מבתוליי.
אני חושב לשחרר, רק לשחרר, חייב לרצות את מלכתי, מרגיש את קצהו בקצה התחת שלי, את מורה לי להתחיל לאונן, כמובן שרק ביד שמאל.
ואז זה מתחיל, מרגיש את הלחץ הזה שם, מתגבר לאט לאט, מרגיש שמאבד את בתוליי ואין מאושר ממני, אני נחדר ! אני נחדר!
את חודרת עד הסוף, אני מאבד שליטה, אבל מתאמץ לזכור שאסור לגמור, אסור!
את נעה קדימה ואחורה, בתנועתיות מדהימה, גניחותייך עולות לרמות מטריפות, הן נותנות לי כח, נותנת לי סיבה להמשיך לרצות.
ואז מגיע הרגע המדהים, את על סף גמירה, צועקת לי "זונה, את גומרת יחד איתי, תעברי ליד השניה !" ואז בתזמון מדהים אנחנו גומרים ביחד, גמירה מדהימה מהתחת.
את יוצאת מהכוס של הזונה שלך, רואה אותה מלאה בשפיך הלבן הזה, מרימה באצבעותייך הענוגות, מכניסה אל תוך פי ובאה שוב לתת לי את אותה נשיקה מדהימה שרק את יודעת.
עובר עוד רגע ואנו נשכבים אחד ליד השני.
"מלכתי, רוצה לינוק אותך"
"כמובן זונה שלי, כמובן"
וכך אנו נרדמים, אני יונק את שדיה המדהימים של מלכתי, מרגיש קטן ומוגן, ישן את השינה הכי נעימה שלי...
