היא לומדת לשחק טניס. ספורט שהיא הגיעה אליו במקרה אבל אחרי זמן קצר פשוט התאהבה בו. המשחק עצמו לא עניין אותה, התחרות, הניקוד וכל השאר. משך אותה הדיאלוג בין שני אנשים שמתקיים בעזרת כדור ומחבטים. העוצמה שבסרב והמענה מהצד השני. לא היה לה חשוב עם מי שיחקה, העיקר היה החיבור בין שני חלקי המגרש והכדור הצהבהב שמעופף ביניהם. כל שבוע עלתה אל המגרשים, הזמינה מגרש ושיחקה מול מי שלא היה לו פרטנר. בדרך כלל אנשים הגיעו בזוגות קבועים מראש, אבל פה ושם היו כמה "ספוטניקים" כמוה, שפשוט הגיעו למרכז הספורט וחיכו למי שירצה לשחק מולם. השיטה הזאת הרגישה לה נכונה. היא לא רצתה לדבר עם אף אחד שם. לא היה לה שום רצון ליצור קשר עם מישהו, רק לבוא, לשחק, להתאמן וללכת.
באותו יום קר, כשטפטף לסירוגין, המגרשים היו באופן טבעי ריקים. לא משחקים בגשם. הכדור הספוג במים לא קופץ. אז היא ישבה בקבלה וחיכתה שהגשם ייפסק. קנתה לעצמה כוס קפה והתיישבה בקפטריה, מול חלונות הזכוכית הגדולים. היא השקיפה על המגרשים הנטושים למטה ועל השלוליות הגדלות על האספלט הירוק. שעה שעתיים ישבה ככה וקראה עיתון. בין דפדוף אחד לאחר הבחינה במישהו שמסתובב באחד המגרשים. נראה היה שהוא מטייל לאיטו ואולי מחפש משהו. לפתע הוא נעצר, הסתובב והביט בה. היא ידעה שהוא מביט בה, כי היא הייתה היחידה בשטח. גם הקפטריה ננטשה בינתיים וקולות מתכת נקשו מהמטבח, שם עבד הצוות.
הגבר עמד באמצע המגרש, עוטה מעיל כבד, נעליים שחורות כבדות והסתכל לעברה. לפתע הורה בידו שתבוא אליו. היא, מצדה, נשארה נטועה במקומה. לא הייתה לה שום כוונה לגשת אל הזר המשונה הזה וצמרמורת עברה בה כשהוא שלף חבל מכיס המעיל שלו.
הוא החל לצעוד לעברה, החבל בידו. צעדים איטיים, לא מאיימים. בשליטה. הוא טיפס במדרגות המובילות לקפטריה, אבל לא נכנס אליה. הטפטוף המשיך והוא צעד בשביל, לאורך החלונות. כשהגיע לחלון "שלה" עצר. הסתובב מולה ומתוך הכיס שלו שלף עכשיו מסיכת עיניים קטנה. הוא הרים את המסיכה מולה, כמו הושיט לה אותה ובלי שום הסבר, ידעה מה הוא רוצה.
לרגע נשארה ישובה במקומה, אבל דחף לא מוסבר הרים אותה מהכורסה שלה ומשך אותה החוצה. היא יצאה מהקפטריה והתקרבה אל האיש. הם עמדו כמה דקות זה מול זה ולא דיברו. הוא עדיין הושיט לעברה את המסיכה. היא לקחה אותה מידו וכמו בידיעה אילמת חבשה אותה על עיניה.
הגבר קרב אליה, סובב אותה וביד מאופקת הוביל אותה אל המגרשים הנטושים. היא לא פחדה, אבל התרגשה וציפתה לבאות. משהו בתוכה התעורר וחיוך קטן התעקם בזוית פיה. כשנעצרו על אחד המגרשים פקד עליה, תתפשטי. המילים שלו הילכו עליה קסם וכמו מהופנטת, החלה להסיר ממנה את שכבות הבגדים החמים. גם את הנעליים, הוא אמר לה והיא צייתה. היא ידעה שלא יקרה לה שום דבר רע בחברתו. שהם נכנסו לדיאלוג של חילופי סמכות בלי לומר דבר. כשהייתה עירומה לגמרי לקח אותה אל הרשת. שם סובב אותה עם גבה אליה והיא הרגישה שהיא נקשרת. חבלים נכרכו על ידיה והידיים נפרשו רחוק לצדדים. תפשקי, הוא אמר והיא, ללא היסוס פתחה אותן רחב. קרסוליה גם כן הוצמדו לרשת וחבלים נכרכו סביבם. רוח וגשם עטפו אותה אבל היא להרגישה את הקור. רעד עבר בגופה אבל רעד של התרגשות.
השיעור מתחיל, הוא אמר. את תהיי הרשת של השיעור הזה ועלייך להישאר עומדת בלי תזוזה. אם תזוזי, אפילו קצת, זה יעלה לך ביוקר. זה לא היה איום, ידעה, רק הצהרת כוונות. המצב כמות שהוא. אצבעות חמות טיילו עליה. על השפתיים שלה, הצוואר, החזה, הבטן וטיילו עד שהגיעו למטה. היא הייתה מפושקת כל כך שלא יכולה הייתה להתכווץ בביישנות. היא קיבלה על עצמה את הדין ונתנה לאצבעות שלו לחדור אליה ולחפור בתוכה. יד מיומנת כרכה גאג על פיה וסגרה על הלסתות הפעורות. לא הייתה לה סיבה לדבר כי לא היה לה מה לומר, אבל איכשהו, הכדור הקשה נתן לה את התיחום שרצתה. כמו אומר, המילים שלך נעצרות פה ולא תעבורנה את הכדור הזה.
כל אותו זמן הייתה לגמרי מודעת שאם מישהו יראה אותם, יחשוב שהיא במצוקה או יסתער עליהם בשאלות. אבל לא היה לה אכפת. היא התמסרה לפחד הזה מהלא נודע. התמסרה אל הקול של הגבר הזר כמו חמאה שנמסה על טוסט חם.
בעוד הוא חופר בה הרגישה שהיא מגורה כל כך שאוטוטו בורחת ממנה גמירה. בדיוק אז הוא עצר. לא לגמור, הוא אמר בשקט, הסתובב ושלף משהו מהכיס. לאט לאט ובמקצועיות הוא כרך את השדיים שלה בחבל. שוב ושוב החבל נכרך סביב כל שד ולבסוף גם סביב העורף שלה. עכשיו הרגישה את הלחץ והכבדות שלהם. הגשם המשיך לטפטף ועכשיו כל טיפה שנפלה עליהם, הייתה כמו כדור ברד דוקר בבשר. הגבר התרחק ממנה והיא שמעה שהוא מחלץ משהו נוסף. זה היה שוט ארוך, בולוויפ, שרק מי שיודע להשתמש בשוט כזה, יכול להפיק ממנו תועלת. הוא קרב אליה עוד פעם. אני מזכיר לך שאסור לך לזוז. כל תזוזה קטנה היא קריטית. לפני שאני מתחיל, אני מחדיר לך ויברטור ושלא תעזי לתת לו ליפול, ושלא תעזי לגמור. הוא הכניס לתוכה את הויברטור. לא קטן, היא חשבה והרגישה את הלחץ ההולך וגובר עם כל סנטימטר שנכנס.
זרם נעים החל בתוכה שהלך והתעצם. היא הייתה בטוחה שהיא גומרת מיד, אבל ברגע השיא, העוצמה ירדה. היא לא יכולה הייתה לגמור ונראה שנידונה לעינוי מתמשך של עליות וירידות, על פי רצונו של העומד מולה. לפתע הרגישה עקיצה. לא... בערה. משהו בוער שעוקץ אותה על שד ימין. זה היה הבולוויפ. השוט הזה ידוע ביכולתו לגרום כאב נקודתי ומדויק מבלי שיידרש מאמץ רב מהמצליף. זו מיומנות נרכשת, ידעה והתרגשה מזה שלא ידעה אם השולט הזה יודע מה שהוא עושה... הצלפה שנייה. הפעם על שד שמאל. הכאב כמעט בלתי נסבל. היא קפאה על מקומה כדי לא לאבד ריכוז. העובדה שלא ידעה איפה ומתי יכה שוב הרעידה אותה מפחד. אז הרגישה שהויברטור שוב משתולל בתוכה. היא נאבקה בעצמה שלא לגמור ולהמשיך לשמור על קור רוחה. עוד הצלפה. העור שלה בוער והיא מרגישה שהגמירה גדולה ממנה. עוד מעט היא תברח לה, חשבה, אבל אז הרגישה הצלפה מדויקת על הפטמה. הכאב היה כל כך חריף שכמעט איבדה הכרה. סחרחורת החלישה אותה לרגע. אמרתי לך לא לזוז, שמעה אותו. אם תזוזי, אצליף במקומות רגישים במיוחד. כל הגוף שלה רעד עכשיו, פחד, כאב ריגוש והמאמץ לא לגמור, הכול התערבב בה לכדור אחד. ההצלפות הפכו תכופות יותר עכשיו והיא הרגישה אותן מבעד לענן מעורפל. הכאב כבר לא היה אותו כאב, כי אם משהו מרוחק יותר. היא הייתה בספייס. רק לעתים רחוקות זה קרה לה. תחושה של כמעט איבוד החושים אבל גם שליטה בו זמניים. מבעד לענן, זכרה שהיא צריכה להישאר במקומה, לא להשתולל ובטח שלא לגמור. הגוף שלה כבר לא הרגיש כמו שלה. היא הייתה נתונה בידיו של אותו שולט שהמשיך לצלוף בה ולשחק לה בכוס בעזרת שלט רחוק. לפתע הסתרר שקט. אפשר היה לשמוע רק את הנשימות המהירות שלה והגשם. היא כבר הייתה רטובה לגמרי, מבחוץ ומבפנים. הוא קרב אליה ותוך הגברת הויברציות בתוכה לחש לה, תגמרי עכשיו. היא שחררה את הכדור ונתנה לו לעלות לה לגרון. הוא שחרר את הגאג שלה וכך השתחררה ממנה צעקת האורגזמה שכל כך חיכתה לה. היא גמרה כמו שלא גמרה מזמן והיתה שלולית כשזה הסתיים. אם את מעוניינת בשיעור נוסף, תבואי שוב ותשבי בדיוק באותו מקום שישבת היום, אמר בעודו משחרר אותה מכבליה. בפעם הבאה שנתראה, תבואי כשפלאג סוגר אותך מאחור ובלי תחתונים. ברור? בקושי רב הנהנה לחיוב ונפלה לרגליו בהכרת תודה.