סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

666

לפני 7 חודשים. 29 במרץ 2024 בשעה 17:30

היא לא ידעה למה לצפות. מאסטר אהב להפתיע אותה מדי פעם והוא נהנה לראות את התגובה המבולבלת ואולי הלחוצה שלה מפני הלא נודע. כפי שהורה, היא כדררה את עצמה לכדור כנוע על השטיח הדוקרני בכניסה ודפקה שלוש פעמים. שום תזוזה לא נשמעה מתוך הבית. לשבריר שנייה, חששה שאולי טעתה ביום וחרדה קטנה ניקבה בנשימתה. שניות ספורות של המתנה מתוחה ורחשים של צעדים וחפצים נגררים נשמעו מתוך הבית. המפתח קרקש, במנעול שלו אוושת הדלת הנפתחת שחררה אנחת רווחה מפיה. היא הביטה בנעליו, לא מעיזה להרים את עיניה ולהישיר מבט.

הוא סובב על עקביו ובקול מתון הורה לה לבוא אחריו, על ארבע. היא שלחה יד אל התרמיל שלה ויחד איתו, גררה את עצמה פנימה, אל רצפת המטבח.

היום אני רוצה שתכיני את הבית לקראת אירוע בערב. כמה חברים והשפחות שלהם יגיעו לכאן ואני מתכנן ערב מהנה לכולנו. לפני שכולם יגיעו, את תנקי את הסלון, תכיני את הציוד שלי לשימוש ותדאגי שהבית נראה כמו שצריך. כן, מאסטר, היא הנהנה בדריכות. היא הכירה את הערבים האלה אצל מאסטר וגם אהבה אותם, אבל אף פעם לא ידעה מה יכילו או מה מאסטר מתכנן עבורה.

נותרו לה 3 שעות להכין הכול והיא לא בזבזה רגע במחשבות מיותרות וניגשה לעבודה. היא אהבה את המשימות האלה. העבודה הפיזית, האוטומטיות, המקצב הפנימי של המירוק, השפשוף, הטאטוא וכל מה שנדרש, הרגיעו אותה.

אחרי שעה וחצי של עבודה מאומצת, נשמע צלצול בדלת. היא התכוונה לרוץ לפתוח את הדלת, אבל מאסטר הקדים אותה והורה לה להישאר במקומה, על ארבע.

הדלת נפתחה ובפתח הבית ראתה ארבע בחורות, מורכנות ראש, מחכות בפתח. היא קלטה חיוך קטן של סיפוק על הפנים שלו, כשסימן לבנות להיכנס. הן צייתו ללא אומר ונכנסו בשקט לחדר הכניסה. ללא מילים, כל הארבע ירדו על ברכיהן, מתחו את גבן וצווארן וחיכו למוצא פיו של מאסטר הבית. ממקומה בסלון, יכולה הייתה לראות שהבחורות יפות. כולן עם שיער ארוך, אסוף לאחור בפשטות ולא מאופרות. מאסטר צעד לפניהן, כמו במסדר צבאי וסרק אותן, כמו רס"ר, לפני טקס חשוב. לרגע חשבה שאולי זה באמת מסדר צבאי. צבא סודי של חיילות שתפקידן היחיד הוא לשרת את מפקדן ולשמור עליו. הדמיון שלה לקח אותה לסצנריו מדליק של בסיס טירונות עם מפקד אחד ועשרות טירוניות וכו' וכו'... הסרט שלה נקטע באחת, כשמאסטר הסתובב ופנה אליה.

הוא הביט בה והרהר לרגע, כאילו שוקל את צעדיו, אבל היא ידעה שהוא כבר תכנן ותפר את הערב הזה עד לפרט הקטן ביותר.

כלבה, הוא התקרב אליה, בעוד הארבע עדיין מתוחות גב בחדר הכניסה. אני צריך שתבצעי כמה פעולות, לפני שהאורחים שלי מגיעים. בתור שפחת הבית, אני רוצה שתוודאי שארבע השפחות האלה מוכנות לשימוש. את תיקחי אותן לחדר האמבטיה, תוודאי שהן נקיות, מגולחות למשעי ותביאי אותן איתך לסלון. יש לך 20 דקות.

מרגע זה, אין דיבורים, אין שיחות חולין, אין אף רחש, לא ממך, לא מהן, לא איתי. כדי להבטיח שתשמרו  על משמעת דממה, את שמה גאג לכולן ולעצמך. צאי לדרך, אין לך הרבה זמן, אמר ותחזק את דבריו בסטירה מצלצלת על כל לחי.

עם 4 גאגים פלוס אחד כבר עליה, היא ניגשה לארבעת הפסלים שחיכו בכניסה ובאצבע צרידה, הורתה להן לבוא אחריה.

מאחורי דלת האמבטיה הסגורה, היא ענדה להן את הגאגים ובלי הרבה טקסיות, הדגימה להן כיצד לעמוד בפישוק לפניה. ידיים מאחורי הגב, מבט לפנים, פישוק של 25 סמ'. חדר האמבטיה גדול דיו להכיל את כולן והתאורה הבלתי סלחנית חושפת כל שערה מיותרת.

אכן היא מצאה פה ושם פספוסים ובצביטות קלות על מקום הטעות, הראתה לשפחה איפה לגלח שוב. אותו תרגיל בוצע גם לאזור הישבן. היא הדגימה על אחת השפחות, כשכופפה אותה קדימה על מנת לחשוף את פי הטבעת וכך בדקה ישבן אחרי ישבן, כדי לוודא שכולן ייצוגיות.

בסיום המסדר, נותרה עוד דקה לאסוף שיער שוב, להניח שפתון אדום ולצאת בזריזות אל חדר הכניסה.

בזמן שהן היו בחדר האמבטיה, מאסטר הכין את הסלון, על פי תכניותיו. ארבע עמדות הוכנו, עבור כל אחת מהשחות, שתפקידן החל להתבהר לה. זה לא יהיה ערב רגיל של סיגרים והצלפות. ערבים כאלה, מהנים ככל שיהיו, הם מוכרים לה היטב. השולטים מביאים את רכושם איתם, משתמשים בכלבות כל הערב בעזרת החבלים, השוטים, האזיקים וכל השאר.

לא, הערב הזה יהיה שונה. מאסטר חובב החפצה, הזמין ארבעה שולטים להדגים על הרכוש שלהם את עיקרי ההחפצה של הנשלטת.

צלצול בפעמון הכניסה. תעמדי כאן, הוא הורה לה ובעוד ארבעת השפחות על ארבע בסלון, הוא עצמו ניגש לפתוח.

ארבעת השולטים ומאסטר נכנסו לחדר, לאחר דיון קצר בחדר הכניסה. מה נאמר שם, אין לדעת. אחרי כמה דקות, נכנסו כולם לסלון וכל שולט פנה להתעסק עם השפחה שלו. חבלים נשלפו, שרשראות נכרכו, כיסויי עיניים אטמו מבטים. היא, מצדה, עמדה בפינה, ללא תנועה ורק הביטה בלחץ הולך וגובר על המתרחש. תוך כמה דקות הפך הסלון "הנורמלי" למראה, לחדר ייעודי, עם רהיטים וחפצים מיוחדים למראה. בידיים מיומנות הפך כל שולט את שפחתו לעצם דומם וחסר תנועה, מותאם לצרכיו ולפטיש שלו. בפינה אחת של החדר, הדום קטנטן לפני כורסה. בפינה אחרת, בעזרת שלד ייעודי, כורסה מעניינת. הראש  למטה, הישבן הוא המושב, הרגליים הם המשענת. הראש עטוף לגמרי, למעט חריר נשימה לאף ואין כל זכר לבחורה היפהפייה שנכנסה אל הבית לפני כשעה. פינה אחרת הוארה באור ארוטי, כשבחורה ארוכת רגליים נעטפה כולה לבלי הכר, בעמידה מתוחה ועל ראשה הורכב אהיל ססגוני. נורה קטנה הוצמדה לצווארה והודלקה לנוחיות האורחים. השפחה הרביעית הוסבה לשולחן צד, כשהושכבה על גבה ונעטפה כולה בבד שחור. רגליה כונסו אל החזה, כפות הרגליים וכפות הידיים בתנוחה קבועה, תמכו בלוח זכוכית. השולחן הועמד במרכז החדר ועליו נערמו פריטי ציוד, ונרות דולקים. שתי הנקודות החשופות שנותרו היו הפה שלה והכוס המגולח.

היא עמדה קפואה על מקומה, מבלי לדעת מה מצופה ממנה ואחוזת פחד ממה שהתגולל לפניה. הבחורות כבר לא היו. במקומן נתמלא החדר בחפצים כהים, מעוקמים וחסרי זהות, חיקויים לרהיטים בסיסיים, בעלי מראה מעוגל משהו, אך פונקציונלי. היא הרגישה איך נוזל חמים מתחיל לברוח לה בין הרגליים. בלי שרצתה בזה, המראות האלה ריגשו אותה, עוררו את חושיה.

מאסטר ניגש אליה וחייך. שלא תחשבי שאת סיימת. יש לך תפקיד חשוב הערב. צפויים להגיע אורחים נוספים ואת תשמשי אותי במהלך הערב.

רדי על ארבע, הורה לה. בלי לחשוב, היא מיד נעמדה בתנוחה שהכירה כה טוב. כנועה, צייתנית, מיידית. אלא שמאסטר תכנן משהו חדש. בזריזות ומיומנות, החל מאסטר לעטוף את הגוף שלה באותו חומר אטום, דמוי תחבושת אלסטית. לגבה הוצמד מגש רחב שנתמך בבסיסו בקרש שנמתח מהאגן ועד הקודקוד שלה. המגש אפשר לה תנועה כמו כלבה, על ארבע, אבל הקרש הארוך מנע ממנה להרים את ראשה. הראש שלה הוצמד אל הקרש ואיפשר לה לראות את הרצפה שתחתיה. היא יכולה הייתה גם לפתוח את הפה, אבל נאסר עליה לדבר.

את תסתובבי בכל החדר, ותגישי משקאות לאורחים. הישבן שלך יהיה חשוף וכולם יוכלו להתעסק איתו. הפה שלך יוותר פנוי ואת תשימי אותו לשימוש. 

האורחים זרמו פנימה והערב היה בשיאו. משקאות הונחו על המגש והיא, כמו צב איטי ומגושם, התהלכה ביניהם. מושפלת, חסרת זהות, נמוכת קומה וקטנת אישיות. היא חשה שמעולם  לא הייתה מישהי אחרת. שתמיד הייתה רק רהיט מהלך.

בשלב מסוים, הוסרו מעליה כל הכוסות והחפצים שסחבה והיא הונחתה אל השולחן. הפרצוף שלה הוצמד אל הכוס החשוף. בזווית העין ראתה שנר בוער הוכנס לפיה של ה"שולחן" ומנע ממנה להוציא קול. היא ליקקה אותה וחשה רעד קל עובר בה. הלהבה שלה הנר ריקדה מעט ויושבי החדר הגיבו בהתאם. מחיאות כפיים ספורות נשמעו וכמה צחקוקים. היא שלכה לשון את הכוס המגולח ונתנה לו ליקוק ארוך וענוג מהקצה העליון ועד הבסיס. השולחן נרעד כולו והשמיע אנחות חנוקות. זה רק חיזק את הנחישות שלה לשבור את המסכנה המוחפצת ולחשוף אותה במערומיה. הלשון שלה חדרה פנימה. חקרנית, נחושה, ידענית, כמו איבר מין, הצמידה את כל פניה והכניסה את הלשון עמוק ככל שיכולה הייתה לחדור. המיץ החם שחיכה לה היה כמו מעדן חמים וארוטי. היא נשקה בלהט לכוס החם ושתתה את הנוזלים שהפיקה, כפרס. השולחן כבר איבד שליטה בשלב הזה. הנר המרקד בקצה השני, כבר נשלף מפיה ובמקומו נצמדה אליו שפחה כלבתית של אחד השולטים שהוזמנו. שני הקצוות שלה היו מגורים כל כך ,שכבר שכחה להיות רהיט חסר חיים והתמסרה ללהט שבמתקפה הארוטית שנכפתה עליה. היא הציבה לעצמה מטרה, להגמיר את השפחה הזאת, בכל מחיר. הלשון שלה קדחה בה, מצצה אותה, גירתה את הדגדגן ושיחקה בה. האורגזמה לא אחרה לבוא. השולחן הגונח, החל לצרוח לתוך כוס אחר שהונח על פיה. גמירה עצורה אבל פרועה. היא נאבקה במעטפת שלה, בזכוכית שהונחה עליה, בהיותה חפץ. האורגזמה שלה השתוללה מתוכה להנאתם של היושבים מסביבה.

בגאווה קטנה על הצלחתה, היא הניחה לשולחן המתנשף והחלה להתרחק ממרכז החדר, אבל מאסטר תפס אותה בצוואר. יפה מאוד, יופי של ביצוע, הוא החמיא לה בלחש, אבל את לא הולכת לשום מקום. את חוזרת לשרת את האורחים שלי ולהיות מגש מהלך. כוסות ובקבוקים הועמסו עליה. היא חשה מושפלת עוד יותר מקודם. הרצפה נראתה לה כמקום הכי ראוי לה, אבל לא איפשרו לה לנוח או להיעלם בפינה חשוכה. ידיים נגעו בה, ישבנה היה נגיש לכל אחד. בפה שלה הוכנס גג כדורי  שנקשר אף הוא לקרש שקיבע אותה. היא התהלכה סביב, שירתה את האורחים והייתה כמו איי-רובוט שמטייל לאיטו בחדר מלא אנשים. הכוס שלה לא נותר מיותם. מאסטר דאג להצמיד לה מצבטים ומשקולות לשפתיים שהקשו עליה את התנועה. הסבל היה בלתי נסבל, אבל לאיש לא היה אכפת.

השעות נקפו, הסבל היה קשה מנשוא. השפתיים שלה בערו ונמתחו מעבר ליכולת. היא ביצעה את משימתה נאמנה. נשכה שפתיים והמשיכה את המוטל עליה. עולמה הלך ונעשה קטן, חשוך, ונתון למקצב הזחילה שלה על הרצפה. היא כבר לא זכרה מי בחדר. הסשנים שנערכו מעליה, המופעים הקטנים שהועלו, הארוטיקה שהשתוללה, כל אלה כלל לא היו בתודעה שלה. היא רק זחלה בין הרגליים שעמדו מעליה, שימשה את השותים והאוכלים. התקדמה לאיטה, ללא תוכנית וללא סוף נראה לעין. האוטומציה הייתה הדבר היחיד שקיים בשבילה. אפילו לא זכרה שיש לה מאסטר, שהיא שפחה, היא הפכה לחפץ נע ותו לא.

גם כשהערב הגיע אל סיומו הטבעי והאורחים החלו לארוז את עצמם, היא המשיכה במשימתה. האהיל פורק, השולחן הועמד שוב על שתיים, ההדום שוחרר והכורסה התיישרה ושבה להיות שפחה. אבל היא? היא המשיכה להסתובב בחדר, מגש קשור לגבה, ראשה נתון בסד שלו, מצבטים מכאיבים על השפתיים. רק כשמאסטר נעמד מולה, חסם את דרכה, היא נעצרה.

יפה מאוד כלבה שלי. היית חפץ מושלם הערב. את ראויה לשבח. מאסטר פרק ממנה את הציוד, שחרר את המצבטים וכרך עליה חיבוק מחמם. רק אז, כשחשה את הידיים העוטפות שלו סביבה, חזרה אליה תחושה אנושית ראשונה והיא פרצה בבכי משחרר. כל הגוף שלה נמס לתוך החיבוק של מאסטר וכמו חיה ששוחררה מכלאה, היא הרגישה אושר צרוף.

לפני 10 חודשים. 1 בינואר 2024 בשעה 15:31

מאסטר אוהב להשליט את רצונו, גם בזמנים שאנחנו לא מתראים. דוגמה טובה לשליטה הזו, היא ההוראה האחרונה שקיבלתי. מאסטר רוצה שאשתמש בקערה לאיסוף השתן שלי. הוא נהנה לראות או לדמיין אותי כורעת מעל המיכל ומרוקנת את שלפוחית השתן שלי לתוכה. נאמר לי לאסוף את השתן שלי יום יום, עד להודעה חדשה. בכל ערב, עליי לקחת את הקערה המלאה איתי למקלחת, לכרוע לפניה וכמו הכלבה הטובה שאני, ללגום מהנוזל הצהבהב בלשון ארוכה. הפעולה הזו צריכה להתבצע במשך 5 דקות. מה שנותר בקערה לאחר הלגימה הטקסית, ישמש אותי במקלחת זהב. כך תכולת המיכל מתרוקן מעל הראש ונוזל על הגוף באיטיות. עליי להישאר ספוגה מכף רגל ועד ראש במשך 30 דקות, לפני שמותר לי להיכנס תחת הטוש ולשטוף את עצמי.

הקערה שלי מחכה לי עכשיו בחדר האמבטיה, קוראת לי לכרוע לפניה וללגום מהנוזל המלוח והריחני. תחושת ההנמכה והחייתיות מוטבעים בי עמוק והפעולה הזו מחזקת את אחיזתה על נפשי ונשמתי.

תודה, מאסטר.

לפני 10 חודשים. 26 בדצמבר 2023 בשעה 11:00

מה שלמדתי על שליטה, למדתי ממאסטר. הוא השריש בי את ההרגלים והמשמעות של להיות נשלטת ושפחה – אורח חיים שלא ידעתי לפני שהיכרנו. המפגש עם בדסמ היה עבורי מהפך שאליו נשאבתי ברצון ובלי ספקות. למרות שהכול היה זר לי, החוקים, הפרוטוקולים, נמיכות הקומה, הרגשתי בבית מרגע שהורה לי לכרוע לפניו. הרגשתי שכל חיי כיוונו אותי לאותו רגע שבו ויתרתי על שוויון. הרגשתי שכוחות הטבע מכתיבים משהו עתיק ומולד שבעצם תמיד שכן בי, רדום.

עברו לא מעט שנים מאז אותה התקופה, אבל התחושות עדיין שם. הרצון לשרת, לרצות, להיות טובה. לא פעם דמיינתי את עצמי חיה את חיי השפחה 24-7. דמיינתי את עצמי מעבירה את ימיי בבית של מאסטר או ליתר דיוק, במקום שהכין לי בביתו. פינה במרתף או חדרון ספרטני, עם דלת שננעלת מבחוץ, חלון קטן וגבוה ומיטה של קש. כלוב ברזל כבד בפינה לאותם זמנים שבהם יעניש אותי וקולר קשור לשרשרת כבדה, קבועה בקיר. כן, זה החלום האולטימטיבי שלי וכשאני חושבת עליו אני תמיד מרגישה רטובה. אין לי מושג מאיפה זה צמח, אני רק יודעת שזה מה שתמיד גירה אותי.

אז כשמאסטר הורה לי למצוא לו צעצוע חדש, התרגשתי. שמחתי שהוא סומך עליי ועל כושר השיפוט שלי בלמצוא עבורו שפחה שתלמד על ברכיו את מה שלימד אותי. שמחתי לחלוק את מאסטר עם עוד מישהי שתשרת ותשמח אותו. מאסטר לא חסר בשפחות אף פעם. בחורות צעירות ויפות תמיד השליכו את עצמן לרגליו, בכל הזדמנות שיצאנו למועדון בדסמ או אירוע שליטה פרטי. אבל מאסטר רצה שאני אבחר מישהי שאני רוצה בשבילו וזה השרה בי ביטחון והוקרת תודה.

אז באותו ערב כשהיא הגיעה לשיעורה השני, הוריתי לה לחכות מאחורי הדלת עד שאפתח לה, ברגליים מפושקות מבט מושפל וידיים מאחורי הגב. רציתי שהיא תרגיש כשפחה מרגע שתיכנס אליי הביתה ושהתחושה תלווה אותה גם אחרי שתצא ממנו. להמחיש לה שלהיות שפחה מוחלטת זו תחושה וייעוד, שאינם מוגבלים לזמן ומקום.

היא דפקה בדלת, אבל לא פתחתי לה מיד. נתתי לה לחכות בפוזיציה כ-10 דקות. לתת לה להתבשל קצת בחוץ, לפני שאאפשר לה להיכנס ולברוח מעיניים סקרניות של עוברים ושבים בחדר המדרגות. רציתי לבדוק עד כמה היא נאמנה להוראה.

ולשמחתי, היא חיכתה, בשקט, באיפוק. תכונה מוערכת מאוד בקרב אנשינו. ניגשתי ופתחתי לה, אבל לא הכנסתי אותה מיד. על ארבע, הוריתי לה. לסלון. ובלי להביט בי, היא נכנסה בזחילה, גוררת את התיק שלה אחריה, בראש מושפל.

על הברכיים, כשתגיעי למזרן שלך, הוריתי, והיא טיפסה ועלתה על המזרן שהכנתי עבורה במרכז החדר. ענדתי לצווארה קולר גבוה, שכבר הכירה. רציתי שזה ינסך בה ביטחון. היא האריכה את הצוואר ובעיניים עדיין מושפלות, נעמדה על ברכיים ושילבה ידיה מאחור. יפה לה, חשבתי, היא יודעת לצפות מניירות קטנות של שליטה.

נעלתי מגפי סטילטו במיוחד לכבוד האירוע. המגפיים נשרכות עד הירך, ומחודדות בקצה. העקב המטאלי דק וכשאני צועדת בהם, נשמע קול מטאלי בחדר, כמו פרסות על אספלט.

התיישבתי מולה על כיסא גבוה. סיקלתי רגליים. בחנתי אותה מכף רגל ועד ראש. היא נראית לא רע בכלל. עור חלק, מותן צר, שדיים כבדים. היא עדיין לבושה, אבל בעד המחשוף אפשר לראות שהיא בורכה במראה נשי ורך.

תתפשטי. בגדים מקופלים תניחי בצד. שיער אסוף גבוה. היא מזדרזת, פושטת מעליה את בגדי הרחוב ולובשת על עצמה את דמות השפחה שלה. הקולר מקשה עליה את הביצוע, אבל היא לא מוותרת ולא גונחת. עושה הכול בדממה וחוזרת למזרן שלה, אחרי שערמה את הבגדים בצד.

היום, שפחה, אני רוצה לראות אם את ראויה להיקרא כלבה. אני אבחן את יכולותייך גם ברגעים שבהם לא תתבקשי לעשות דבר. להיקרא כלבה, זו זכות שאת עשויה להרוויח, אבל את תצטרכי לעבוד קשה כדי לקבלה. את תטעי, מאסטר ישמע על הכול ממני. כל טעות שלך תדווח אחר כך בפרוטרוט למאסטר, על מנת שהוא יחליט מתי את תהיי מוכנה לפגוש גם אותו.

מרגע זה, את לא מדברת אלא אם זה כדי לענות על שאלה. אם ברצונך לומר משהו, את תייללי כמו כלבה, כדי לקבל רשות. כמו כן, המזרן הזה הוא שלך. זה המקום שלך. אין לך חדרים אחרים, אין לך חדר אמבטיה, אין לך שירותים. משמע, את תגיעי לכאן תמיד, כשאת מוכנה, נקייה וריחנית. אם את צריכה להשתין כשאת בבית הזה, את תשתיני בדלי, הצבעתי לפינה. באומרי את כל זה, ניגשתי למגרה והוצאתי דילדו. דילדו חמוד עשוי מתכת, שבצה מוצמד לו זנב פרווה מפואר.

על ברכיים מפושקות, שפחה. היא מצייתת בזריזות. ראש מורכן ונשימות מואצות רומזים לי שהיא מתרגשת. אני שולחת יד ובודקת את מצב הכוס. כן, יש רטיבות רבה. היא רעבה.

אני סובבת אותה, בוחנת את הגוף שלה עוד קצת. מותחת את הציפייה שלה להנאתי. הדילדו שאני אוחזת מלטף את הגב שלה, את הישבן. היא רועדת מהתרגשות. היא לא יודעת אפילו למה.

אני רוכנת מאחוריה. ראש זקוף למעלה, שפחה. כמה שאת יכולה. היא מותחת צוואר ומרימה את הראש עד שאינה מסוגלת יותר. לא לזוז, אני פוקדת עליה ומתחילה לשחק.

הדילדו לא רציני. יש גדולים ורחבים ממנו. המטרה שלו היא יותר אסתטית, אבל הוא יעשה את העבודה היום. ביד מיומנת אני מפרידה את פלחי הישבן וחושפת את החור המכווץ והוורדרד. ג'ל מסכך והופ, היא מזונבת. זה היה כאילו התחת שלה בלע את הדילדו מרצונו. הזנב נתלה בין רגליה ונראה כזנב כלבה לכל דבר. חסר רק פריט אחד. אני מצמידה לקולר שרשרת מיוחדת, שבקצה אחד שלה היא נצמדת כמו שרשרת כלב רגילה ובקצה השני יש תופסן שמאפשר לי לחבר אליה את הדילדו שלי. השרשרת אינה ארוכה במיוחד ואם אני רוצה, אפשר להאריך או לקצר אותה במידת הצורך. היום אני רוצה שהשרשת תהיה מתוחה, אבל לא תקשה עליה יותר מדי. אחרי הכול, זה רק השיעור השני שלה.

היא משתדלת להיות שקטה, אבל אנחת מאמץ נפלטת לה כשאני מצמידה את השרשרת לתחת. זה לא פשוט לעמוד ככה, מי כמוני יודעת. אני סובבת אותה שוב ונהנית מהיצירה שלי. אני רואה שהיא מתאמצת בשבילי, שהיא רוצה לקבל שבחים, אבל לא מצפה להם.

אני מתיישבת חזרה בכיסא שלי ושולחת מגף מחודד לפרצוף שלה. המגע של המגף משתק אותה לרגע. היא לא ציפתה לזה. לקקי, שפחה, אני רוצה שתנקי את הסוליה שלי עד שתבריק.

אני מניחה ברכות את כל הסוליה על הפה שלה והיא יוצאת למלאכה. מלקקת, מוצצת ומבריקה את הסוליה. מגף שני, אותו טיפול. לא להפסיק, עד שתקבלי הוראה.

אני לא מצפה לקבל ממנה איזו שהיא הסכמה למה שאני דורשת. היא יודעת שיש לה מילת ביטחון וכו', אבל הרצון שלה להיות טובה מכהה את הקושי והמאמץ שהיא חשה.

לאחר מכן, אני מפסיקה אותה ונותנת ללשון שלה מנוחה. אין לי עוד כוונה לשחרר לה את הצוואר.

פשקי רחב, אני מורה לה ומביאה את המעסה החשמלי. אני מצמידה את המכשיר לשפתיים שלה, רק לרגע והיא כבר רוטטת. בין הירכיים שלה יש רטיבות שנוזלת ממנה בלי שליטה.

שפחה, אני עומדת להצמיד אלייך את המכשיר, אבל תזכרי, אין לך אישור לגמור. את בכלל לא זכאית לגמור, אלא אם אני מאשרת לך. את מבינה? כן, גבירתי, היא אומרת בשקט. אני מרגישה אותה. יהיה לה קשה מאוד לעמוד במילה שלה.

המכשיר מופעל בעוצמה נמוכה ומוצמד בין הרגליים שלה. הפוזיציה שבו היא נתונה מקשה עליה לשמור על איפוק. הגב המקושת מאפשר גישה מהירה לדגדגן. גם הדילדו הקטן נותן גירוי משלו. הכול מקובע אבל חשוף. היא מתקשה לשמור על שליטה עצמית ואני שומעת יללות קטנות בוקעות ממנה. רצית לבקש משהו, שפחה? כ-כ-כן, גבירתי, היא מתקשה לדבר. מה את רוצה? אני מחייכת לעצמי. רשות לגמור, גבירתי? היא פולטת בנשימה אחת. אני לא בטוחה שאת זכאית כרגע, אני עונה לה בקרירות. את חושבת שמגיע לך לגמור? אני שומעת את הגלגלים בראש שלה מסתובבים בהתלבטות. אם היא תגיד שמגיע לה, היא מסתכנת בלהישמע יהירה ואם היא תגיד שלא מגיע לה, היא תמשיך לסבול את המכשיר.

אני מגבירה מהירות. הזמזום ממלא את החדר והיא כבר קצה גבול היכולת שלה. הגוף שלה רועד כולו, היא מאבדת שליטה על יכולת הדיבור שלה. אנחות וגניחות עצורות נשמעות ממנה, כמו סיר לחץ שאוטוטו... ביד אחת אני ממשיכה להצמיד את המכשיר המזמזם שלי וביד שנייה, בבת אחת, אני מעמיקה את הדילדו בתחת שלה. היא משתוללת תחתיי. היא מיללת בתחינות, ללא מילים והתחינות שלה הולכות ומתעצמות. הן כבר לא נשמעות כנועות כל כך... אני מרחיקה ממנה את המכשיר והיא נשארת תלויה בין גמירה וטירוף. יללות קטנות של תסכול יוצאות ממנה.

אני מצמידה את המכשיר ומסירה אותו לסירוגין. המשחק הזה רק מגביר את הגירוי. אני שוב אוחזת בדילדו שבתחת, אבל לא רק מעמיקה, אלא גם מרחיבה איתו את החור. זה כואב לה ומענג אותה כאחד. היא כבר כל כך בקצה שהיללות שלה נשמעות חייתיות.

את רוצה אישור, שפחה? כןןן גבירתי, היא עונה בקול תחנונים. יש לך אישור, אני עונה לה ומצמידה את המכשיר לכוס הרטוב בעוצמה מקסימלית. היא משתוללת כבלים שלה. קשה לה מאוד, כי הצוואר מקובע והשרשת מתוחה. אבל הגמירה היא אלוהית, והיא משפריצה מתוכה נהר קטן.

כמה דקות של עונג ואני נותנת לה לנוח. השרשרת והקולר כל כך מגרים שממש לא בא לי להסיר אותם ממנה. אבל יהיו עוד הזדמנויות להתעלל בה, אני מחייכת לעצמי.

אני משחררת ממנה את הדילדו. השפחה שרועה על המזרון באפיסת כוחות. הקולר עדיין עליה. אני מדברת אליה תוך כדי.

את תלמידה לא רעה, שפחה וייתכן שתצליחי לעמוד בציפיות שלי. היום למדת שיעור חשוב בלהיות כלבה שימושית ועל איפוק. בעתיד, אם ארצה שוב להשתמש בך, את תענדי את הקולר הזה כשאת בבית הזה. זו תהיה הפעולה הראשונה שתעדי, אחרי שתתפשטי. הקולר הזה הוא הדבר הכי קרוב למאסטר ואת תגלי שלהיות שפחה מתלמדת לעתים יקרב אותך למאסטר אבל לעתים גם ירחיק אותך. בכל אופן, את בדרך הנכונה.

עכשיו תאספי את עצמך ותצאי מהבית על ארבע, תמיד על ארבע. תתכונני לשיחה הבאה ממני, כלבה.

 

 

לפני 10 חודשים. 24 בדצמבר 2023 בשעה 8:35

הזמנתי אותה אליי בשבת בבוקר. דיברנו על מטרת המפגש בעוד מועד. מאסטר מחפש שפחה מתחילה שתלמד על ברכיו ותחתיו איך להיות שפחה. היא הגיעה בזמן, לבושה יפה. הכנתי לקראת המפגש את החדר, צעצועים, חבלים, ויין. נכון, אלכוהול לא מומלץ זו דרך טובה למסמס את הקרח.

מלכתחילה, היא ידעה שהיא צריכה להיות כנועה, גם איתי. לא שאני נהנית לשלוט במישהי, אבל לצורך הלמידה שלה, היה עליה ללמוד על חילופי הכוח וההיררכיה.

הכנסתי אותה לסלון והוריתי לה לשבת. היא התכוננה להתיישב על הספה, אבל היססה כשראתה את המבט שלי. סימנתי לה לשבת על כרית שהכנתי על השטיח. לא רכה מדי, לא גדולה מדי. נוחה אבל לא מפנקת. רציתי שמאותו רגע היא תבין שזה לא יהיה מפגש רגיל. זה יהיה שיעור.

דיברנו קצת, שתינו. היא סיפרה על עצמה ועל מערכות היחסים שהיו לה. הקשבתי בתשומת לב. כל מילה והבעה סיפרו לי מי היא. קלטתי שהיא מחפשת אהבה וחום, קבלה ואישור. כל הדברים ששפחה מחפשת.

בשלב מסוים, יצאתי מהחדר והשארתי אותה לבד, עם הוראה – להתפשט, להתרוקן בשירותים, לשטוף את עצמה במקלחת וכשאחזור, למצוא אותה על ארבע בראש מורכן לרצפה.

וכך היה, עזבתי אותה לרבע שעה ובזמן שהייתה במקלחת, הכנתי לנו פינה מרופדת בכריות וכמה צעצועים.

היא חזרה לסלון, עירומה, ובלי מילים ירדה על ארבע לפניי. הרגשתי ריגוש קטן. היא מילאה אחר ההוראות שלי באופן מושלם. נהניתי לראות את תשומת הלב שנתנה לגילוח הכוס והבושם שהפיח ריח נעים בחדר.

שלפתי קולר עבה, כזה שמגביל את תנועת הצוואר. תרימי את הראש, הוריתי לה. רציתי שהיא תראה מה אני מתכננת ומה צפוי לקרות. מילת הביטחון שלך היא בננה. אם תרגישי שאת לא מסוגלת או רוצה, תאמרי אותה ואפסיק מיד. ברור? כן, היא ענתה. הסתכלתי עליה ולא אמרתי כלום. היא מיד קלטה ותיקנה את עצמה. כן, גברתי. חייכתי והזמנתי אותה להתקרב אליי. היא, על ארבע, זחלה אליי והרכינה ראש לברכיי.

הקולר הקשיח היה עטור אבזמים מקבעים ולא איפשר תנועה. היה עליה להאריך את החוליות כדי לענוד אותו. הסנטר היה מונח בשקע והאבזמים סגורים היו בעורף.

על הברכיים, ידיים מאחורי הגב, הוריתי לה. היא צייתה בזריזות. הוצאתי ניילון נצמד, הראיתי לה אותו. אני רוצה שתנשמי רק דרך הפה. האף שלך מיותר כרגע. בעדינות עטפתי את האף שלה בעזרת רצועת ניילון ואטמתי אותו. לא רציתי להכאיב לה, אבל רציתי שהיא תבין שהיא עכשיו אביזר, חפץ שימושי.

על ארבע לפניי, פקדתי. ליטפתי את ראשה. יד מנחמת על הלחי. את לומדת יפה, שפחה. היא חייכה בסיפוק. פישקתי רגליים לפניה. תראי לי מה את יודעת לעשות, שפחה. היא זחלה והתקרבה אליי. עניים רעבות, התרגשות. אל תמהרי, אמרתי. יש לנו זמן. היא הרכינה אליי ראש והחלה ללקק את פנים הירכיים שלי. לשון חמימה ופתיינית החלה ללטף את רגליי ואט אט התקדמה אל אזור החלציים.

עצמתי את  העיניים בשלב הזה. נתתי לעצמי ליהנות מהטיפול שלה. שמתי יד על הראש שלה, לפתי קווצת שיערות והנחיתי אותה אל הדגדגן שלי. הרגשתי אותה, היא רצתה לרצות אותי, לשרת, להיות שימושית. האחיזה שלי בשערות שלה, הקלה עליה לדעת מה אני רוצה ממנה. דחפתי אותה עמוק לתוכי. הלשון החקרנית שלה לא הייתה מהוססת. היא הבינה מה יענג אותי. לשון חמימה ורכה חדרה לתוכי והעמיקה שוב ושוב. מפעם לפעם היה עליה לעצור על מנת לקחת נשימה ומיד המשיכה.

הקולר הגבוה הקשה והכביד על המאמצים שלה, אבל זה רק הסב לי עונג. התנועה היחידה שהייתה מסוגלת לבצע הייתה עם הלשון והשפתיים. הקולר קיבע אותה במקום, כמו דילדו חשמלי. הרגשתי שאני באמת אוחזת מכשיר ושאני מאפשרת לה לנשום רק כשזה מתאים לי.

לא עבר הרבה זמן והרגשתי שאני מתחילה לגמור. היא הגבירה את הקצב. ליקקה אותי, מצצה אותי, מרחה את המיצים שלי על הפרצוף. היא אחזה בי בצדי הגוף ודחפה את האגן שלי כלפי הפנים שלה. החדירה שלה אליי הייתה אלוהית. הרגשתי שאני גומרת עליה בפולסים קטנים שהלכו וגדלו בתוכי ואז התפרצה מתוכי גמירה רטובה ששטפה לה את הפרצוף והרטיבה את שתינו.

הנחתי לה לשחרר את האחיזה ממני, השתרעתי אחורה. תנקי אותי, הוריתי לה. בלשון מתודית היא ליקקה אותי וכשסיימה, הנחתי עליה רגל, ונתתי לשתינו כמה דקות לנוח. היא הייתה רכונה כמו הדום תחתיי. לאחר כמה דקות, שחררתי אותה מהמעטפת והקולר.

אני רוצה שתתלבשי עכשיו, אמרתי, אבל אל תשטפי את עצמך. אני רוצה שכך תצאי ותחזרי הביתה.

היא נראתה קצת מודאגת, אבל צייתה. התלבשה בזריזות והלכה לכיוון הדלת.

אל תשכחי להודות לי, שפחה, אמרתי. היא הסתובבה ונפלה לרגליי. נישקה את בהונותיי ופלטה, תודה, גברתי.

זה היה השיעור הראשון שלך, שפחה. כשארגיש שאת מוכנה, אציג אותך בפני מאסטר. עד אז, את תלמדי להיות שימושית לי. מחר את תבואי בערב, ואלמד אותך כיצד להיות כלבה של מאסטר. לקראת המפגש שלנו, אני רוצה שתשתיני רק לתוך קערה ותאכלי כשאת יושבת על הרצפה. ברור לך? כן, גבירתי. תודה, גבירתי, היא חייכה ויצאה בזריזות.

 

 

 

 

לפני שנתיים. 5 במאי 2022 בשעה 6:34

מאסטר השאיר הוראות. זה עומד להיות סוף שבוע ארוך, כלבה, אמר, תצטרכי למלא את ימייך איכשהו... אני מצדי, תמיד מוכנה למלא הוראות. זה פטיש ישן שלי, שנוגע עמוק ולעתים ממלא אותי, כשאני רחוקה ממאסטר.

תכיני לפנייך את הפריטים הבאים, הורה:

גומיית שיער, קערה עמוקה, קולר וגאג כדורי.

מהיום, עד השבוע הבא, את תשתיני רק בקערה שלך ותאספי את השתן שלך במשך כל היום.

כל בוקר בין 11 ל 1 וכל ערב בין 7 ל 9, תסגרי תריסים, תסיטי וילונות, תתפשטי, תאספי את השיער, תענדי את הקולר ותחסמי את הפה עם גאג.

 

אם את רוצה לגמור בכל זמן שתבחרי, עלייך למלא את הדרישות הבאות:

את תתפשטי, תאספי שיער, תענדי את הקולר והגאג, תחדירי פלאג אנאלי גדול. אני רוצה אותך חסומה, חייך.

כשאת מאובזרת לגמרי, תכרעי בפני קערת השתן שלך, תטבלי את כל הפנים ותחכי עד שאין לך אוויר. כך תישארי.

רק אחרי הריטואל הזה, מותר לך לגמור, בעוד הפנים נוטפים שתן, על הרצפה וחסומה בכל החורים, מלבד הכוס.

 

חג שמח, כלבה שלי.

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 15 באפריל 2021 בשעה 9:39

המאסטר שלי אוהב מציצות. הוא אוהב אותן כל כך, שבפעם הראשונה שנפגשנו, המגע הראשון שלנו כמאסטר ושפחה היה עם הזין שלו בפה שלי. אולי זה היה מעין אודישן, אני לא יודעת, אבל היום, שנים אחרי כן, אני מבינה שכנראה קיבלתי ציון די גבוה ואולי הפגנתי כשרון מסוים לזה. לא אשכח את הערב הראשון ההוא ומדי פעם אני אוהבת להתרפק על הזיכרון. המגע של הלשון עם הבשר החם והחלק, הריח של העור, האנחות שבקעו מהגרון של מאסטר והאיבר שהלך וגדל בפה שלי לקחו אותנו למקום נעים ומנותק מהמציאות. עם השנים, הכישורים שלי הלכו והשתכללו. למדתי את מאסטר, למדתי את הזין שלו. היום אני יודעת את הדרך "בעיניים עצומות". אני מכירה את האיבר הזה מהכיפה ועד הביצים, על כל כפל, וריד ונקודת חן. כן יש לו גם אחת כזאת...

כל מפגש שלנו, בין אם אני מוזגת לו שתייה, מסדרת את החדר או מתפשטת לכבודו, מאסטר קודם כל רוצה שאגיד לו שלום דרך כפות הרגליים ומשם לזין. כפות הרגליים מקבלות נשיקה או עיסוי או ליקוק ומשם אני מוצאת את עצמי רוכנת מולו ומכניסה אותו לפה שלי. הוא ממכר, הריטואל הזה, אין אפס. יש בזה אינטימיות, קרבה אמתית והכרזה מחודשת בכל פעם שאני השפחה שלו והוא השולט.

מאסטר לימד אותי איך למצוץ טוב. נכון, ידעתי למצוץ כבר קודם, אבל הוא לימד אותי מה ואיך הוא אוהב את זה. הוא אוהב אותן איטיות בהתחלה, רגשניות, מלטפות. הלשון מפתה, הגרון נפתח והשפתיים נכרכות עליו. אני משתהה, מעמיקה את הזין לעומק הגרון, עוצרת נשימה וכשכבר חייבת לנשום, לוקחת נשימה מבלי להוציא אותו מהפה. בשלב הזה אני עוצמת עיניים או שמאסטר שם לי כיסוי עיניים, בשביל שלא יהיו לי הסחות דעת ואתרכז רק בו. כמו כן, מאסטר לעתים מכניס אצבעות לפה שלי ומחדיר אותן לעומק הלוע, כדי להכין אותו. הוא אוהב לגעת בענבל ולשמוע אותי משתנקת. הוא אוהב שאני מריירת ודומעת ולראות אותי כשנגמר לי האוויר. זה נשמע קיצוני, אבל זה מה ששנינו אוהבים. אני נהנית להרגיש כמו "הניסוי המדעי" שלו, כמו שהוא קורא לי לפעמים. לשחק בחורים שלי ובעיקר בפה שלי כמו החור שלעולם אינו נסגר... ואני? אני אוהבת להרגיש לעתים כמו חפץ או מכשיר שמעניק לו עונג. ומאסטר באמת אומר לי שכשהזין שלו בפה שלי, הוא מרגיש כמו אל ושאין מקום אחר שהיה רוצה לשים אותו. בעולמנו, זו מחמאה שכל שפחה רוצה לשמוע, נכון?

מאסטר הוא שולט תובעני שתמיד דורש את המקסימום מהשפחה שלו ואני תמיד עושה כל שאני יכולה כדי לספק אותו. בזמנים שאנחנו לא יכולים להיפגש, כמו בשנה האחרונה, מאסטר דאג שלא אשכח את מקומי ואמשיך להרגיש כאילו הוא איתי. לשם כך, כבר סיפרתי פה, הוא דרש ממני להשתין בקערה ולהתאמן בעצירת הנשימה כשאני צוללת פנימה לאחר שמילאתי אותה. כן, המאסטר שלי תובעני ולעולם אינו משחרר את השרשרת שאליה קשר אותי. כדי לתחזק את "שרירי המציצה" שלי, מאסטר דרש ממני לא פעם להניח דילדו ענקי על הרצפה ולמצוץ אותו לעומק הגרון בעוד הוא מקשיב בקצה השני של הטלפון. מאסטר נותן לי את ההוראה, ואני צוללת אל גוף הסיליקון המוגדל בעודי על ארבע. הוא נותן לי פקודה ואני מחזיקה את הדילדו בגרון. מחזיקה, מחזיקה מחזיקה ו... אוויר... הדמעות זולגות, הרצפה רטובה ואני מרגישה כאילו מאסטר איתי. אני עוצמת עיניים והעולם סביבי נמס. רק קולו של מאסטר וההוראות שלו הם מה שקובעים.

ערב אחד, מאסטר הפתיע. נפגשנו אצלי ומאסטר בחיוך משועשע ונצנוץ בעיניים הודיע שהזמין אורחת. אני לא אוהבת לחלוק את מאסטר, אבל אני גם רוצה תמיד לחוות דברים חדשים איתו. לכן, כשנשמעה דפיקה בדלת, ירדתי על הברכיים ועטיתי כיסוי עיניים, כפי שמאסטר רצה. עקבים נקשו על הרצפה, ולחשושים בחדר השני רמזו לי שהצלע השלישית הגיעה. הבחורה שהגיעה נכנסה לסלון ואני במבוכה גדולה חיכיתי לשמוע מה מאסטר רוצה שנעשה. היא התקרבה אליי וליטפה אותי. מאסטר התיישב לידינו ונתן לה הוראה שקטה להתחיל. תאמרי לה שלום, כלבה שלי. מאסטר רצה שאראה לה שאני גם תחתיה. כן מאסטר, אמרתי וניגשתי למלאכה. שלחתי לשון אל סנדליה הגבוהים וליקקתי אותם לשלום. היא עמדה שם בפישוק קל ונתנה לי לברך אותה בחופשיות ומבלי לתת לי הכוונה. הרגשתי שהבמה לרשותי ונתתי ללשון שלי דרור. טיפסתי לאט במעלה הרגל הנעלמה. השוק החלק, הירך החמים ומשם לאזור החלציים הריחני. ריח גוף חשוב לי. אם משהו אינו נעים לי, אני לא יכולה לעשות כלום. אבל אם הדרך למעלה נעימה לי, כמו שהיה באותו ערב, אני ממשיכה. חיככתי את הפנים כנגד התחתונים שלה. הרגשתי אותה מבעד לבד הרקום. תפשיטי אותה, שמעתי את מאסטר ממקום מושבו. ידעתי למה התכוון ובעזרת השיניים בלבד משכתי את רצועות התחתון וקילפתי אותו מהגוף. זו לא משימה קלה, בייחוד אם התחתון צמוד כל כך כמו זה שהיה לפניי. השיניים אחזו ברצועת הגומי העדינה ובכוח הלסת והרצון הצלחתי לבסוף לשחרר אותה מהתחתון הקטנטן. היא, מצדה, עמדה שם ורק שמה ידה על ראשי בתנועה מלכותית. רק כשהתחתון נפל לרצפה, היא הואילה בטובה להרים רגל אחר רגל והשליכה את התחתון הצדה. עכשיו יכולתי לשלוח לשון אל אזור חלציה. ליקקתי את הבטן התחתונה ומשם כלפי המשולש החמים והמגולח, לשמחתי. השולטת הנעלמת פישקה את רגליה לקראתי ונאנחה אנחה עצלה של הנאה כשליקקתי את השפתיים. היה לה ריח של סבון אביבי. אני תמיד מעדיפה ריחות כאלה ולא של בושם. המשכתי ללקק ונגעתי נגיעה קלה בין השפתיים. זה הוציא ממנה אנחה עמוקה ומגורה. ידעתי שאני בכיוון הנכון ולכן העמקתי את החדירה. הרמתי את עצמי גבוה יותר על הברכיים ועם לשון ארוכה ינקתי בחוזקה את הדגדגן החבוי. בשתי ידיים פישקתי אותה עוד יותר ועם שתי אצבעות חשפתי אותו. עדיין עם עיניים מכוסות קיבלתי שפתיים אל שפתיים וחשתי כיצד הדגדגן שלה הולך וגדל, כאילו יוצא אליי. עכשיו שהייתה לי גישה נוחה הסתערתי על הבשר החם. ליקקתי בכוח, ינקתי וחיככתי. מאסטר מצדו נתן לי טיפ, תדמייני שזה אני. הבנתי את כוונתו. האטתי את הקצב והתרכזתי כולי בכוס שמעליי. לשון ארוכה ליקקה מלמטה עד למעלה, הצמדתי פנים, החדרתי את הלשון עוד פנימה. שמעתי מעליי אנחות של הנאה. בשלב הזה העזתי וביקשתי מגבירתי לשכב על הגב. מאסטר אישר והיא מיקמה את עצמה על מזרון. גיששתי את דרכי אליה והמשכתי במלאכה. עכשיו היה לשתינו נוח יותר. היא פישקה את רגליה לקראתי וכשהרגשתי שהיא מוכנה קירבתי את פניי אליה. הפה שלי ידע מה לעשות. במציצות, ליקוקים ונשיכות קלות הרגשתי שאני פועלת נכון. היא נאנקה וקישתה את הגב. אנחותיה הפכו לתכופות ועמוקות יותר ויותר. ליקקתי את דרכי בין פלחי הכוס שלה ולתוכו פנימה. מצצתי את המיצים שלה ועשיתי כמיטב יכולתי להביאה לאורגזמה. ידעתי שעכשיו הזמן להחדיר אלמנט נוסף. בשתי אצבעות חדרתי אל הכוס שלה בעודי מלקקת את הדגדגן בחוזקה. היא תפסה לי את הראש ומעכה אותו אליה בחוזקה. האצתי  את פעולת הלשון והאצבע השלישית והרביעית חדרו אליה. כשהחדרתי גם את האגודל החלקתי את היד כולה אל הכוס המגורה ובתנועות סיבוביות הרגשתי אותה גומרת בעוצמה. ביד החופשית שלי סגרתי לה את הפה, בשביל להשתיק את האנחות שבקעו מהגרון שלה. היא גמרה בחוזקה ועל היד שלי, בעוד אני מלקקת ומנקה אותה.

מאסטר ישב בצד כל הזמן הזה וכשדיבר אלינו, שמעתי שהוא מחייך. בואו אליי שתיכן. כלבה, את יכולה להוריד את הכיסוי עכשיו מהעיניים. שתינו קרבנו אליו על ארבע. תראו לי איך אתן מוצצות לי ביחד עכשיו, הוא אמר. ניגשנו למלאכה. היא מצדה ואני מצדי. שתינו ליקקנו את הזין העומד ולשון נגעה בלשון. מדי פעם התנשקנו. מאסטר עצם עיניים ופשוט ספג את ההנאה שהפיק מאיתנו. מדי פעם אחת מאיתנו עלתה אל הכיפה והשתלטה על הזין כולו לטובת מציצה. זה היה משחק נחמד של פינג פונג ושיתוף. חייכנו זו אל זו בהבנה וסולידריות. שתינו רצינו שמאסטר ייהנה ואף אחת לא רצתה להתבלט על חשבון השנייה. היינו שוות תחת מאסטר. כך המשכנו לאיטנו עד שבנקודה מסוימת מאסטר עצר אותה ואמר, עכשיו, כלבה, תראי לה איך מוצצים. הוא פנה אליה והוסיף, עוד לא ראית דבר כזה, אני מבטיח. ניצוץ של גאווה ניצת בי ובחיוך של סיפוק הכנסתי את כל הזין לגרון בתנועה אחת. החזקתי אותו שם ושיחקתי עם הלשון לאורכו של הזין. מאסטר אוהב את זה והרגשתי איך הזין מתעבה בתוכי. במציצה מתמסרת ועמוקה, בעוד מאסטר אוחז בראשי, ריירתי והשתנקתי עד שמאסטר שיחרר הכול וגמר לי בכוח בגרון. ברגע הזה הרגשתי תחושת ניצחון, סיפוק וייחודיות. שתיתי לתוכי את כל מה שהיה לו לתת והשתטחתי לרגליו בשחרור.

לפני 3 שנים. 23 בינואר 2021 בשעה 8:52

במהלך הסגר, מאסטר פקד עליי להשתין בקערה. כן, נכון, הוא כזה סוטה... אבל גם אני :)

אז מאז אני משתינה בקערה ורודה. זו הקערה הכי גדולה שמצאתי בבית ומאז היא כלי הקיבול לשתן שלי. זה משפיל, מחפיץ, חייתי וכל מה שאני אוהבת. איך שהוא מכיר אותי. אני בטוחה שהוא נהנה לחשוב שאני כורעת מעל קערה בכל פעם שאני הולכת לחדר האמבטיה. שליטה מרחוק זו שליטה מסוג שמתאפשר רק כשיש אמון בין שולט לנשלט שלו. זה מגרה את שניהם, כל אחד מסיבותיו.

אבל זה לא נגמר שם... מאסטר הוא כמו שחקן שח מט, תמיד חושב על המהלך הבא. מאסטר התקשר באחד הימים של הסגר והורה לי שבנוסף לאיסוף השתן עליי להתאמן גם בהחזקת הנשימה שלי. בקולו הקליני הורה לי לכרוע מול הקערה שלי ולטבול את הפנים בתוכה! תחילה היה לי קשה לשמוע, אבל בשלב מסוים שחררתי את ההתנגדות הטבעית ומילאתי אחר ההוראה.

מילאתי את הקערה, כרעתי מולה ואט אט טבלתי את הפנים. התחושה הייתה סוריאליסטית, מנתקת מהמציאות, אפילו חלומית.פתאום העולם נעלם, הסגר, האנשים, הטלויזיה, העבודה. רק אני והבריכה הקטנה שלי והמחשבות על מאסטר. אבל בעת ובעונה אחת, הייתה זו גם התנסות מחברת ומכנסת. הרגשתי כמו חיה או אישה קדמונית שעושה את הדבר הכי טבעי לה. זה משהו שקשה להסביר אלא אם חווים את זה...

בשלב הבא, מאסטר הורה לי להתאמן בלהחזיק את הנשימה. להכניס את כל הפנים, כולל המצח, ולהחזיק כמה שאוכל. היה עליי לנהל מן יומן ולהודיע לו מה היה השיא היומי שלי. נשמע מצחיק, נכון? עוד יותר מצחיק היה כשהורה לי "לעשות בועות", על מנת להאריך את הזמן שלי בפנים. צחקתי לעצמי כשעשיתי את זה. הנה אני, מכניסה את הפנים לקערה מלאה בשתן שלי, מחכה בדממה וכשהריאות מתפוצצות, אני עושה בועות. אפשר לעשות על זה סרט, לא? קומדיה שחורה כזאת על זוג בדסמי שמתנסה במעשים סודיים וסוטים, הרחק מעיני כולם... עד שיום אחד, היא שוכחת לנעול את דלת הכניסה והשכנה נכנסת... או משהו כזה. 

עוד לא החתימו אותי על חוזה לסרט, אבל בינתיים נחמד לשתף אתכם בחוויה. מה שנקרא, זר לא יבין.

תודה למאסטר על הדמיון, ההתנסויות, ההחפצה וההנמכה לרצפה.

שלך, 6.

לפני 4 שנים. 18 באוקטובר 2020 בשעה 15:14

למאסטר ולי יש שתי פייבוריטיות. אנחנו לפעמים מזמינים משתתפות שיצטרפו אלינו למפגש. שתי השחקניות האלה שונות זו מזו מאוד מבחינת אישיות ודומות מאוד באהבתן לתחום השליטה. האחת משחקת את השולטת. כתבתי "משחקת", כי היא נשלטת מול מאסטר. השנייה היא שפחה מולדת וטוטאלית. נפגשנו בעבר עם כל אחת בנפרד ובאותו הערב הזמנו את שתיהן יחד. הכנתי את הבית, את עצמי ובהתרגשות לא מעטה התמקמתי על המזרן עם כיסוי עיניים, גאג כדורי ובאט פלאג. ככה מאסטר אוהב שאני מחכה לו. כשהדלת נפתחת, אני שמעתי צעדים בכניסה לדירה. צעדיו הכבדים יותר של מאסטר ושני סטים של נעלי עקב. לאחר התלחששויות שלא יכולתי להבין, השלושה נכנסים לסלון. אני מתרגשת מאוד, למרות שאני מכירה אותן היטב. אולי העובדה ששתיהן יחד מעורבות והן יודעות הרבה יותר לגבי מה שעומד לקרות הערב.

צעדים מתקרבים אליי ואני שומעת את מאסטר מתיישב מולי. האווירה דרמטית. מאסטר נמנע מללטף אותי ואני מרגישה שהוא רוצה שארגיש מבודדת בסצנה. שתי הנשים היפות קרבות אליי ובידיים מנחמות משדרות לי אהבה. מלטפים אותי בעודי ישובה על הברכיים עם ידיים מאחורי הגב. אני לא זזה עד שמאסטר יגיד לי אחרת. החושים המחודדים בזכות כיסוי העיניים מדגישים לי את מגע הידיים. אני מתמסרת לתחושה. ידיים מלטפות אותי, נוגעות בגב התחתון, בפטמות. יד אחת מלטפת את פניי ולאט ובנחישות מכניסה אצבע אחת לפה שלי. תחילה אני מתנגדת, אני אפילו לא יודעת למה. האצבע חודרת את השפתיים והשיניים ומחפשת את הלשון והלוע העמוק. אני מטה את הראש לאחור כדי לקבל אליי את האצבע כולה. בזריזות, בעודי מקבלת אצבע אחת, מתגנבות שלוש האצבעות השכנות וכמעט כל כף היד. אני נאנקת ומרגישה את הגאג ריפלקס. עיניי דומעות ואני מרגישה את החנק. באותו זמן שאני מרוכזת כולי בנשימה שלי, יד נוספת וקרירה מלטפת אותי בין הרגליים. מאסטר בכף רגל, מאותת לי לפשק רחב יותר את ירכיי. היד הנשית נוגעת בשפתיים המגולחות ובקלות מוצאת את הדגדגן. מהלחץ וההתרכזות בנשימה אני מתמסרת למגע הנוסף ומרגישה את חוסר האונים  - דימוי של שפחה משופדת משני הכיוונים קופץ לי לראש והדימוי מגרה אותי עוד יותר. השתיים מעמידות אותי בפישוק רחב  מכופפת אל שולחן נמוך. אני פעורה לגמרי ומאסטר בוחר לתת ל'סרט' הזה להמשיך בלעדיו. הוא נהנה לצפות כרגע.

מטעמי נוחיות, מורידים מעליי את כיסוי העיניים ומרכינים אותי לכיוון השולחן. אחת מהן מתיישבת במרכז השולחן כשהיא מפושקת ומושכת את הראש שלי עמוק בין הרגליים שלה. קצת חנק, קצת אויר - היא מחליטה מתי אני נושמת. בינתיים, השנייה מתכוננת לעשות את החלק שלה. אני לא בטוחה מה יקרה, אבל מה שזה לא יהיה, אני יודעת שאתן הכול.

השנייה מתכופפת מאחוריי. בהיותה נשלטת בעצמה היא מנוסה מאוד בכל מה שקשור להכנת ישבן. זה אומר שעליה לגרום לי לשחרר את שרירי הישבן בעזרת ליקוקים חמימים של הלשון שלה. היא ניגשת למלאכה ואני נאנקת בהנאה. היא לא נוגעת בכוס שלי, אולי בכוונה. אני מסיקה שהיא רוצה לגרום לי להתרכז בישבן שלי ולהתגרות ממה שהיא נותנת לי. הלשון המנוסה שלה עובדת בחריצות. היא מטיילת בעיגולים, חוצה את הישבנים בליקוקים ומרפה את השרירים המיועדים. אני מתה שיזיינו אותי. הפורפליי הזה משגע אותי. שמישהו יזיין אותי, בבקשה, אני מתחננת. לא כל כך משנה לי מי, רק שיגעו לי בכוס! בעודי מלקקת את הכוס הפתוח, אני מרגישה שהגוף שלה מתחיל להגיב לליקוקים והמציצות שלי. הלשון שלי יוצאת מדעתה בניסיונות מאומצים לענג אותה. לעתים בליקוק רך ולעתים בחדירה קשיחה וישירה, היא נאנקת ואוחזת בראשי בחוזקה. מציצות של הדגדגן משגעות אותה, כי היא מתה כבר לגמור ואני מתאמצת מאוד לא לאבד את הריכוז שלי. 

אני שומעת שמאסטר קם ממקום מושבו. הוא לוקח את הישבן שלי בידיו ואוחז בו בחוזקה. הוא בודק באצבע את מצב הפתיחה והרפיון. את השפחה הוא מושיב תחתיי ומורה לה לענק אותי עם הלשון אבל בכוס. היא מתפתלת תחתיי ובלשון הנעימה שלה מענגת אותי מלמטה. מאסטר מפשק את הישבנים שלי, ובאחת חודר את הישבן ומעמיק. הסצנה מטריפה אותי. אני בשימוש בכל כיוון, ממש כמו מכונה ומרגישה שאוטוטו אני גומרת. 

כדי לקבל אישור לגמור, אני קודם כל צריכה להגמיר את השולטת ושכמובן מאסטר יגמור בתוכי. אסור לי בשום אופן לבקש לפני כן. השולטת שלפניי אוחזת בי ומתחככת בפניי, היא מתפוצצת כשהפנים שלי צמודים אליה כמעט בווקום ואני נאנקת לנשימה.

מאסטר מזיין בינתיים בחוזקה בעודו אוחז בפלחי הישבן ומצמיד אותי אליו עוד ועוד לעומק. רק כשהוא גומר בתוכי, אני מעיזה לבקש... "בבקשה, אני יכולה לגמור?" מאסטר עונה לי בחיוך זדוני, "תבקשי יפה ומהגבירה שלך". "גבירתי, אוכל לקבל בבקשה אישור?" אני מתחננת. "יש לך אישור", היא עונה לי בסמכותיות. אני משחררת והגמירה ענקית, ארוכה וקולנית. בשלב הזה כולנו קורסים פחות או יותר על השטיח ונהנים מההיי.

זה היה מפגש סקסי וחם. תודה לכן, אתן יודעות מי אתן :) 

תודה מאסטר :)

לפני 4 שנים. 13 ביוני 2020 בשעה 13:33

להיות שפחה שלך זה תמיד מאתגר, זה תמיד כרוך בספיגה, זה אף פעם לא צפוי, זה תמיד כרוך בלמידה.

להיות שפחה שלך זה מסלול של חוויות לא שגרתיות שבהן אני תמיד מנמיכה את עצמי או משתדלת להנמיך את עצמי, בשבילך.

 

אתה החזק, היודע, הבוגר בין שנינו. אתה תמיד יודע מה האג'נדה ואיך לממש אותה. לא סוטה מהדרך, לא מתבלבל, לא מהסס.

יש לך תוכנית ואתה מספיק מגובש וסגור על עצמך כדי לא לגמגם ולפספס את מה שתכננת.

 

אני יודעת שיש לי הרגלים לא טובים, שאני טועה, שאני לא מדייקת ולפעמים שוכחת פרטים חשובים.

יש לי תמיד מה ללמוד ממך,

אז בבקשה למד אותי איך ומה לעשות כדי להיות שפחה בול.

 

תודה מאסטר

לפני 4 שנים. 12 ביוני 2020 בשעה 12:46

פנטזיה שמתבשלת אצלי כבר שנים ועוד לא זכיתי לממש ממוקמת בחוות סוסים. בתסריט שאני רוקמת אני מגיעה בתא מטען עירומה, קשורה היטב ועם שק כהה על הראש. שוכבת בחשכה ארוזה בין הגלגל הרזרבי לג'ק ולמיטב ידיעתי מאסטר הביא אותי למפגש חברים לילי במקום שבחר לפליי פארטי. כשאנחנו מגיעים, המכונית נעצרת ותא המטען נפתח. מעליי מתנהלת שיחה בין מאסטר לגבר נוסף. הבאתי לך את השפחה שלי, כמו שקבענו. היא מחונכת היטב אבל יש בה זיק של מרדנות שהייתי רוצה לשבור. הגבר הלא מזוהה מהנהן בהבנה ומתקרב אל תא המטען שבו אני עדיין שוכבת בתנוחה עוברית חסרת אונים. האוזניים שלי מזדקרות כשהוא קרב אליי ואומר למאסטר בחיוך, אל דאגה, אני אדאג להחזיר אותה אליך כשהיא מאולפת ללא רבב. כן, ככה הוא אומר. התנסחות דרמטית שהוא מלווה בליטוף הירך החשופה כמי שאומד את מסת השריר שלה. מאסטר והגבר מתרחקים על מנת לסגור את הפרטים הרחק ממני ואני, למרות האמון שיש לי במאסטר, לא מצליחה להפסיק לרעוד מפחד וממה שהם מתכננים עבורי.

בשלב מסוים, ידיים חזקות אוחזות בי בקרסוליי ובכתפיי ואני מונפת מתא המטען על גבי משטח קשה. בשלב ראשון, אומר המארח שלנו, נלביש אותה. אני אוהב שהשפחות מבינות מהרגע הראשון שלהן כאן מה ומי הן. השק הכהה מוסר מראשי ולעיניי נגלה מראה הזוי. חוות סוסים רחבת ידיים, בית כפרי לצדה, אסם, גדרות וריח חציר באוויר. אני שרועה על פלטפורמה מוגבהת על גלגלים שרתומה לשתי סוסות. כשאני כותבת סוסות, כוונתי לשתי נשים ערומות שלעורן רק רצועות עור, רסן בפיהן זנב ארוך תלוי מישבניהן. המארח שלנו קרב אליי ואני נמלאת פחד תהומי. גבר נוסף נכנס לשדה הראייה שלי ושניהם מעמידים אותי על ארבע על גבי הפלטפורמה ובזריזות יעילה מלבישים על ראשי רסן ענק שפוער את הלסתות שלי ומוצמד במערכת רצועות עור. מאסטר, מצדו, צופה מהצד, מעשן, ונראה שהוא די נהנה ממה שמתרחש לפניו. המארח שלנו אוחז ברסן שלי ומצמיד את קדמת הרסן לשרשרת שננעלת לפלטפורמה. אינני יכולה להזיז את הראש. השרשרת קצרה ומאלצת אותי להנמיך את פלג הגוף מטה. אני מנסה להיאבק. הכול מפחיד אותי נורא. תחושה חייתית מתגנבת לי לחזה ואני משמיעה קולות לא מזוהים לכל מי ששומע, בניסיון להביע את מחאתי. המארח שלנו עוזב אותי כך והוא ומאסטר נכנסים אל הבית לשתות משהו ולחתום על מסמכים. זה כל מה שאפשרו לי לשמוע. כל היתר נותר בגדר תעלומה עבורי. 

כחצי שעה לאחר מכן, מאסטר יוצא את פתח הבית, לוחץ את ידו של המארח ונכנס לרכבו. בלי להיפרד או כל מחווה לכיווני, הוא מתניע ונוסע. המארח קרב אליי ובלי הרבה טקסיות עולה על המושב מושך במושכות והסוסות מתחילות לצעוד קדימה. הנסיעה אורכת דקות ספורות, עד לכניסה לאסם.  מתירים אותי מהשרשרת ואני מובלת פנימה. בפנים אני רואה תאים תאים עשויים עץ, על הרצפה מפוזר חציר וציוד רכיבה תלוי על הקירות. בפינה אחת של האסם ישנו שולחן מתכתי מוגבה ולידו מיני אביזרים רפואיים, צינורות גומי, חבלים רסנים ועוד. נורה אחת דלוקה באסם והיא מאירה רק את אותה פינה באור לבן חזק. כל זה מאותת לי שאני עומדת לחוות דברים שמעולם לא חוויתי ושזו לא תהיה קייטנה, ממש לא. אני מובלת לאחד התאים, הרסן שבתוך פי נשאר עליי ועתה מוסיף לי המארח שלי גם כיסויי עיניים עשויים עור בצידי ראשי, שמגבילים את שדה הראייה שלי.

את תישארי כאן הלילה ובלילות הבאים, פותח המארח. יש לך פה מי שתייה, הוא מורה על דלי ואת יכולה להתפנות על החציר. אני המאמן ואת, מרגע זה ועד שניפרד, סוסה. אין לך זכות דיבור ואנשי הצוות שלי ואני נוודא שלא תוכלי, בעזרת אביזרים שונים שיימנעו ממך להגות ולו מילה אחת. אני מאמין שהדרך להפיכת שפחה לבעל חיים מתחילה בחסימת הפה, הוא מחייך בסיפוק. בינתיים, הרסן שלך יישאר עלייך ומחר נתחיל לעצב אותך מחדש. את תהיי כאן עד שאני והמאסטר שלך נחליט שאת מאולפת ויכולה לחזור הביתה. עד אז, את ואני נלמד להכיר זה את זו באמצעים פולשניים ושיטות בדוקות לאילוף. עכשיו שכבי על החציר. שרשרת כבדה מוצמדת שוב אל הרסן שלי והקצה השני שלה מוצמד לטבעת ברצפת הבטון של התא. אינני יכולה לזוז כמעט. ידיי נותרו חופשיות, אבל רגליי נקשרות כל אחת בשרשרת משלה ואני נשכבת על החציר הדוקרני.

המאמן סוקר אותי בעיניו. יש לנו עבודה רבה מחר, כדאי שתנוחי הלילה. תזכרי רק את הדבר הבא, את כאן כדי ללמוד כיצד להיות סוסה עובדת ואני, בתור המאמן שלך, אעשה הכול כדי שתלמדי, בכל אמצעי. בדברים אלה, הוא סובב ויוצא את האסם. אני נשארת כך, מתנשפת דרך הרסן שלי בהיסטריה ובשלב מסוים הגוף שלי מכבה את עצמו ואני נרדמת.