מה שלמדתי על שליטה, למדתי ממאסטר. הוא השריש בי את ההרגלים והמשמעות של להיות נשלטת ושפחה – אורח חיים שלא ידעתי לפני שהיכרנו. המפגש עם בדסמ היה עבורי מהפך שאליו נשאבתי ברצון ובלי ספקות. למרות שהכול היה זר לי, החוקים, הפרוטוקולים, נמיכות הקומה, הרגשתי בבית מרגע שהורה לי לכרוע לפניו. הרגשתי שכל חיי כיוונו אותי לאותו רגע שבו ויתרתי על שוויון. הרגשתי שכוחות הטבע מכתיבים משהו עתיק ומולד שבעצם תמיד שכן בי, רדום.
עברו לא מעט שנים מאז אותה התקופה, אבל התחושות עדיין שם. הרצון לשרת, לרצות, להיות טובה. לא פעם דמיינתי את עצמי חיה את חיי השפחה 24-7. דמיינתי את עצמי מעבירה את ימיי בבית של מאסטר או ליתר דיוק, במקום שהכין לי בביתו. פינה במרתף או חדרון ספרטני, עם דלת שננעלת מבחוץ, חלון קטן וגבוה ומיטה של קש. כלוב ברזל כבד בפינה לאותם זמנים שבהם יעניש אותי וקולר קשור לשרשרת כבדה, קבועה בקיר. כן, זה החלום האולטימטיבי שלי וכשאני חושבת עליו אני תמיד מרגישה רטובה. אין לי מושג מאיפה זה צמח, אני רק יודעת שזה מה שתמיד גירה אותי.
אז כשמאסטר הורה לי למצוא לו צעצוע חדש, התרגשתי. שמחתי שהוא סומך עליי ועל כושר השיפוט שלי בלמצוא עבורו שפחה שתלמד על ברכיו את מה שלימד אותי. שמחתי לחלוק את מאסטר עם עוד מישהי שתשרת ותשמח אותו. מאסטר לא חסר בשפחות אף פעם. בחורות צעירות ויפות תמיד השליכו את עצמן לרגליו, בכל הזדמנות שיצאנו למועדון בדסמ או אירוע שליטה פרטי. אבל מאסטר רצה שאני אבחר מישהי שאני רוצה בשבילו וזה השרה בי ביטחון והוקרת תודה.
אז באותו ערב כשהיא הגיעה לשיעורה השני, הוריתי לה לחכות מאחורי הדלת עד שאפתח לה, ברגליים מפושקות מבט מושפל וידיים מאחורי הגב. רציתי שהיא תרגיש כשפחה מרגע שתיכנס אליי הביתה ושהתחושה תלווה אותה גם אחרי שתצא ממנו. להמחיש לה שלהיות שפחה מוחלטת זו תחושה וייעוד, שאינם מוגבלים לזמן ומקום.
היא דפקה בדלת, אבל לא פתחתי לה מיד. נתתי לה לחכות בפוזיציה כ-10 דקות. לתת לה להתבשל קצת בחוץ, לפני שאאפשר לה להיכנס ולברוח מעיניים סקרניות של עוברים ושבים בחדר המדרגות. רציתי לבדוק עד כמה היא נאמנה להוראה.
ולשמחתי, היא חיכתה, בשקט, באיפוק. תכונה מוערכת מאוד בקרב אנשינו. ניגשתי ופתחתי לה, אבל לא הכנסתי אותה מיד. על ארבע, הוריתי לה. לסלון. ובלי להביט בי, היא נכנסה בזחילה, גוררת את התיק שלה אחריה, בראש מושפל.
על הברכיים, כשתגיעי למזרן שלך, הוריתי, והיא טיפסה ועלתה על המזרן שהכנתי עבורה במרכז החדר. ענדתי לצווארה קולר גבוה, שכבר הכירה. רציתי שזה ינסך בה ביטחון. היא האריכה את הצוואר ובעיניים עדיין מושפלות, נעמדה על ברכיים ושילבה ידיה מאחור. יפה לה, חשבתי, היא יודעת לצפות מניירות קטנות של שליטה.
נעלתי מגפי סטילטו במיוחד לכבוד האירוע. המגפיים נשרכות עד הירך, ומחודדות בקצה. העקב המטאלי דק וכשאני צועדת בהם, נשמע קול מטאלי בחדר, כמו פרסות על אספלט.
התיישבתי מולה על כיסא גבוה. סיקלתי רגליים. בחנתי אותה מכף רגל ועד ראש. היא נראית לא רע בכלל. עור חלק, מותן צר, שדיים כבדים. היא עדיין לבושה, אבל בעד המחשוף אפשר לראות שהיא בורכה במראה נשי ורך.
תתפשטי. בגדים מקופלים תניחי בצד. שיער אסוף גבוה. היא מזדרזת, פושטת מעליה את בגדי הרחוב ולובשת על עצמה את דמות השפחה שלה. הקולר מקשה עליה את הביצוע, אבל היא לא מוותרת ולא גונחת. עושה הכול בדממה וחוזרת למזרן שלה, אחרי שערמה את הבגדים בצד.
היום, שפחה, אני רוצה לראות אם את ראויה להיקרא כלבה. אני אבחן את יכולותייך גם ברגעים שבהם לא תתבקשי לעשות דבר. להיקרא כלבה, זו זכות שאת עשויה להרוויח, אבל את תצטרכי לעבוד קשה כדי לקבלה. את תטעי, מאסטר ישמע על הכול ממני. כל טעות שלך תדווח אחר כך בפרוטרוט למאסטר, על מנת שהוא יחליט מתי את תהיי מוכנה לפגוש גם אותו.
מרגע זה, את לא מדברת אלא אם זה כדי לענות על שאלה. אם ברצונך לומר משהו, את תייללי כמו כלבה, כדי לקבל רשות. כמו כן, המזרן הזה הוא שלך. זה המקום שלך. אין לך חדרים אחרים, אין לך חדר אמבטיה, אין לך שירותים. משמע, את תגיעי לכאן תמיד, כשאת מוכנה, נקייה וריחנית. אם את צריכה להשתין כשאת בבית הזה, את תשתיני בדלי, הצבעתי לפינה. באומרי את כל זה, ניגשתי למגרה והוצאתי דילדו. דילדו חמוד עשוי מתכת, שבצה מוצמד לו זנב פרווה מפואר.
על ברכיים מפושקות, שפחה. היא מצייתת בזריזות. ראש מורכן ונשימות מואצות רומזים לי שהיא מתרגשת. אני שולחת יד ובודקת את מצב הכוס. כן, יש רטיבות רבה. היא רעבה.
אני סובבת אותה, בוחנת את הגוף שלה עוד קצת. מותחת את הציפייה שלה להנאתי. הדילדו שאני אוחזת מלטף את הגב שלה, את הישבן. היא רועדת מהתרגשות. היא לא יודעת אפילו למה.
אני רוכנת מאחוריה. ראש זקוף למעלה, שפחה. כמה שאת יכולה. היא מותחת צוואר ומרימה את הראש עד שאינה מסוגלת יותר. לא לזוז, אני פוקדת עליה ומתחילה לשחק.
הדילדו לא רציני. יש גדולים ורחבים ממנו. המטרה שלו היא יותר אסתטית, אבל הוא יעשה את העבודה היום. ביד מיומנת אני מפרידה את פלחי הישבן וחושפת את החור המכווץ והוורדרד. ג'ל מסכך והופ, היא מזונבת. זה היה כאילו התחת שלה בלע את הדילדו מרצונו. הזנב נתלה בין רגליה ונראה כזנב כלבה לכל דבר. חסר רק פריט אחד. אני מצמידה לקולר שרשרת מיוחדת, שבקצה אחד שלה היא נצמדת כמו שרשרת כלב רגילה ובקצה השני יש תופסן שמאפשר לי לחבר אליה את הדילדו שלי. השרשרת אינה ארוכה במיוחד ואם אני רוצה, אפשר להאריך או לקצר אותה במידת הצורך. היום אני רוצה שהשרשת תהיה מתוחה, אבל לא תקשה עליה יותר מדי. אחרי הכול, זה רק השיעור השני שלה.
היא משתדלת להיות שקטה, אבל אנחת מאמץ נפלטת לה כשאני מצמידה את השרשרת לתחת. זה לא פשוט לעמוד ככה, מי כמוני יודעת. אני סובבת אותה שוב ונהנית מהיצירה שלי. אני רואה שהיא מתאמצת בשבילי, שהיא רוצה לקבל שבחים, אבל לא מצפה להם.
אני מתיישבת חזרה בכיסא שלי ושולחת מגף מחודד לפרצוף שלה. המגע של המגף משתק אותה לרגע. היא לא ציפתה לזה. לקקי, שפחה, אני רוצה שתנקי את הסוליה שלי עד שתבריק.
אני מניחה ברכות את כל הסוליה על הפה שלה והיא יוצאת למלאכה. מלקקת, מוצצת ומבריקה את הסוליה. מגף שני, אותו טיפול. לא להפסיק, עד שתקבלי הוראה.
אני לא מצפה לקבל ממנה איזו שהיא הסכמה למה שאני דורשת. היא יודעת שיש לה מילת ביטחון וכו', אבל הרצון שלה להיות טובה מכהה את הקושי והמאמץ שהיא חשה.
לאחר מכן, אני מפסיקה אותה ונותנת ללשון שלה מנוחה. אין לי עוד כוונה לשחרר לה את הצוואר.
פשקי רחב, אני מורה לה ומביאה את המעסה החשמלי. אני מצמידה את המכשיר לשפתיים שלה, רק לרגע והיא כבר רוטטת. בין הירכיים שלה יש רטיבות שנוזלת ממנה בלי שליטה.
שפחה, אני עומדת להצמיד אלייך את המכשיר, אבל תזכרי, אין לך אישור לגמור. את בכלל לא זכאית לגמור, אלא אם אני מאשרת לך. את מבינה? כן, גבירתי, היא אומרת בשקט. אני מרגישה אותה. יהיה לה קשה מאוד לעמוד במילה שלה.
המכשיר מופעל בעוצמה נמוכה ומוצמד בין הרגליים שלה. הפוזיציה שבו היא נתונה מקשה עליה לשמור על איפוק. הגב המקושת מאפשר גישה מהירה לדגדגן. גם הדילדו הקטן נותן גירוי משלו. הכול מקובע אבל חשוף. היא מתקשה לשמור על שליטה עצמית ואני שומעת יללות קטנות בוקעות ממנה. רצית לבקש משהו, שפחה? כ-כ-כן, גבירתי, היא מתקשה לדבר. מה את רוצה? אני מחייכת לעצמי. רשות לגמור, גבירתי? היא פולטת בנשימה אחת. אני לא בטוחה שאת זכאית כרגע, אני עונה לה בקרירות. את חושבת שמגיע לך לגמור? אני שומעת את הגלגלים בראש שלה מסתובבים בהתלבטות. אם היא תגיד שמגיע לה, היא מסתכנת בלהישמע יהירה ואם היא תגיד שלא מגיע לה, היא תמשיך לסבול את המכשיר.
אני מגבירה מהירות. הזמזום ממלא את החדר והיא כבר קצה גבול היכולת שלה. הגוף שלה רועד כולו, היא מאבדת שליטה על יכולת הדיבור שלה. אנחות וגניחות עצורות נשמעות ממנה, כמו סיר לחץ שאוטוטו... ביד אחת אני ממשיכה להצמיד את המכשיר המזמזם שלי וביד שנייה, בבת אחת, אני מעמיקה את הדילדו בתחת שלה. היא משתוללת תחתיי. היא מיללת בתחינות, ללא מילים והתחינות שלה הולכות ומתעצמות. הן כבר לא נשמעות כנועות כל כך... אני מרחיקה ממנה את המכשיר והיא נשארת תלויה בין גמירה וטירוף. יללות קטנות של תסכול יוצאות ממנה.
אני מצמידה את המכשיר ומסירה אותו לסירוגין. המשחק הזה רק מגביר את הגירוי. אני שוב אוחזת בדילדו שבתחת, אבל לא רק מעמיקה, אלא גם מרחיבה איתו את החור. זה כואב לה ומענג אותה כאחד. היא כבר כל כך בקצה שהיללות שלה נשמעות חייתיות.
את רוצה אישור, שפחה? כןןן גבירתי, היא עונה בקול תחנונים. יש לך אישור, אני עונה לה ומצמידה את המכשיר לכוס הרטוב בעוצמה מקסימלית. היא משתוללת כבלים שלה. קשה לה מאוד, כי הצוואר מקובע והשרשת מתוחה. אבל הגמירה היא אלוהית, והיא משפריצה מתוכה נהר קטן.
כמה דקות של עונג ואני נותנת לה לנוח. השרשרת והקולר כל כך מגרים שממש לא בא לי להסיר אותם ממנה. אבל יהיו עוד הזדמנויות להתעלל בה, אני מחייכת לעצמי.
אני משחררת ממנה את הדילדו. השפחה שרועה על המזרון באפיסת כוחות. הקולר עדיין עליה. אני מדברת אליה תוך כדי.
את תלמידה לא רעה, שפחה וייתכן שתצליחי לעמוד בציפיות שלי. היום למדת שיעור חשוב בלהיות כלבה שימושית ועל איפוק. בעתיד, אם ארצה שוב להשתמש בך, את תענדי את הקולר הזה כשאת בבית הזה. זו תהיה הפעולה הראשונה שתעדי, אחרי שתתפשטי. הקולר הזה הוא הדבר הכי קרוב למאסטר ואת תגלי שלהיות שפחה מתלמדת לעתים יקרב אותך למאסטר אבל לעתים גם ירחיק אותך. בכל אופן, את בדרך הנכונה.
עכשיו תאספי את עצמך ותצאי מהבית על ארבע, תמיד על ארבע. תתכונני לשיחה הבאה ממני, כלבה.
