Anti decisional minds

היא ישבה מולי, מחייכת בשקט בעיניים מלאות בחום. זיק שובב ונבון.
מבט רעב ושבע בו זמנית. שבעה מהעבר, רעבה להווה. אחר.
תרכובות נדירות של יצרים ורגש. געגוע קרוב. אפילו הטבסקו נשכח ממני.
נותרנו כמעט לבד במסעדה. תחושות אבודות שבו אלי בין לעיסה ללעיסה.
היא הייתה לרגע למראה, בבואתי השתקפה ממנה. כה שונים וכה דומים.
המלים בינינו נולדות בפשטות, ללא גינונים ורשמי רשמים. אפילו השקט בהיר.
אחרי הפרידה בביתה נהגתי לאט, מותח את הלילה מכביש לכביש. בראשי חשבתי אותה.
בחניית החזרה הביתה הבחנתי שנהגתי ללא מוזיקה, איתה ובלעדיה. המחשבות התנגנו בי.
במעמקי תוכי נבטו ניצני זריחה מחודשת.
גם השמש זקוקה לשמיים.