ביצעתי את מה התבקשתי לבצע..
חיכיתי במקום ובשעה שנקבעה מכוסה עיניים על ברכיי..
מחכה לך שתגיעי,איבדתי את תחושת הזמן דקה נחשבה לי כנצח,
הזמן חלף לו לאט,הלב בועט,ורגליי מפיקות רעש נקישות ממפגשן,
לפתע את הופעת,הרגשתי שאת פה לצידי הרחתי אותך מסתובבת
סביבי,חשתי בנכחותך המרשימה,לפתע כמו מתוך חלום הרגשתי
יד מתקרבת לשפתיי,נשקתי לך ואמרתי "ערב טוב לך המלכה"
פתאום חפץ זר החליף לו את ידיך המתוקה,פחדתי רעדתי
איני יודע מה זה אבל אני יודע שאני סומך עלייך בעיניים עצומות
פתחתי את פי נתתי לו ללטף את שפתיי,להיכנס פנימה ליקקתי
אותו בלשוני ומהטעם הבנתי זו סוכריית הצבעים,התחננתי לראותך
המלכה,וכך שאני על ברכיי הורדת את כיסוי עיניי,הבטתי בך,
יפה ונועזת,קשוחה למולי עומדת,יופי שלא יתואר וגוף שלא יצליח
להעמיד שום גבר בפיתוי,נפלתי שדוד לרגלייך חיבקתי חזק,
זעקתי את שמך לעולם,התיישבנו הבקבוקים נפתחו,השתיה זרמה,
המוזיקה העדינה נתנה אותותיה,גופי נמשך לרגלייך כמו מתוך מחול,
ורק רעש הגלים התאים את קצב פעימות הלב,שוחחנו דיברנו,הרגשתי
שאת ורק את תוציאי ממני את עצמי ללא פחד ובתשוקה,ואז הגיע הרגע
המתוק והמדהים,התיישבנו על צלע ההר,מתחתנו רק גלי הים מתנפצים
להם במורד ההר,מביטים לעבר האופק ספינת דייגים יוצאת לה להפלגה
מרובת שעות על מנת להביא דג לרעב,התכרבלתי בין רגלייך המלכותיות,
שלפתי מכיסי את השיר שהקדשתי לך בפוסט הקודם,שרתי לך אותן ברגש,
ורק קול המיית התנים השלים את עוצמת השיר,לא להפסקתי לשיר לך אותו,
ואת נרגשת,הצטרפת בקולך וזעקנו את השיר לתוך חלל העולם,משם אף
אחד לא יוכל להוציא את רגשותינו ולגעת בהם לרעה,המשכנו לשוחח,
עינגתי את רגלייך ההדורות בפי,הענקתי לגופך מסג' מידיי,לחשתי לך
בזעקה אילמת אני שלך הכלבלב הקטן שלך,הזמן עף לו,מחוגי הזמן טסו,
שעת חצות חלפה ורחוקה לה,משאיות הזבל מתחילות להסתובב להם,
פה ושם מגיחים אנשים כשבידם תפילין וטלית ממהרים להודות לאל,
אני ואת יושבים פה ואומרים את תודתנו לאל בדרכנו,על כך שהכיר
בנינו,התקפלנו מתקשים לעזוב את המקום,עוד חיבוק קטן לרגלייך
עוד לטיפה,לקחתי אותך אל הרכבת נעמד מחכה את עולה כשבידייך
קפה הפוך,מסתובבת אליי שולחת את נשיקתך,וממשיכה הלאה,
מהחלון אני רואה אותך מתיישבת מביטה אליי,אני משפיל מבטי
לאות כניעה,הצפירה הדקה מגיחה לציוצי ציפורי הבוקר,הדלתות
ננעלות,הקטר צופר המנוע מערבב את הסולר ברעש מחריד,
והרכבת יוצאת לדרכה,אני מביט בך ברכבת שעוזבת מתפתלת
לה בסיבוב ונעלמת מעיניי,חוזר לאוטו יושב,מדליק לי סיגריה,
לוגם מהקפה,השמש כבר מתחילה לעלות,האור זורח לו,
החתולים יוצאים החוצה אנשים מתרוצצים לעבודתם,חיילים
במדים ממהרים לבל יאחרו לבסיס ורק אני כאילו הזמן עצר מלכת
ממשיך לדמיין ולשחזר את הלילה המתוק שהיה לי לילה שללא
ספק היה מהמיוחדים של חיי,שולח לך הודעה ארוכה על כמה שנהנתי
מלכתי,ועל כמה שהייתי מוכן לחוות זאת שוב,מניע את האוטו ויוצא
לעבר יום חדש שבו אני יודע שאני שלך!
תודה לך מלכתי על הכל!
כלבלבוני.
לפני 15 שנים. 21 באוקטובר 2009 בשעה 11:44