החיים בצל הסרט...

החששות שבליבי מפציעות לקונן מדי פעם,
הפחד השיתוק המחשבות הזדוניות מנסות ביזע למחוק את הזיכרונות
התשוקות ומה שבנינו,לא נותנות הן מנוח לגופי המשתוקק למגע ידייך,
את נעלמת,נוגעת ולא נוגעת,משמיעה קול ומתרחק,מנסה למשוך את תשומת
ליבך המלכה,מפתיע מתמוגג ומתחנן,אבל אני לא חש אותך בקרבי,עצוב,
מתקשר אלייך מספר לך על רגעי הבדידות שלא נותנות לי שקט,רק לתנומה
קלה חפצתי לא אותך הרחקתי,אבל כנראה שאותי לא הבנת נכון שיחררת
קצת את החבל כדי להרדימני קלות,עוררת הקרבת ולרגע הזנחת,סיפרת לי
על הרגשות שאותך אופפות,ואני לעצמי חושב,
לאן נעלמו התשוקות?
להיכן התמוגגו הרצונות?
איפה מסתתר לו הרגש?
איה היא האהבה?
ממתי התחילו החששות?
למה הן מופיעות בחלון ליבי הקט?
מנסה לסגור הדלת,מבקש בעזרתך המלכה,
מגניב לתוכי את אותו הלילה השיר ההבטחה התשוקה,
אבל כלום לא עוזר,מרגיש עדיין שאת רחוקה ממני,
מצפה למילותייך,
משתוקק ליחסך,
מתחנן לקולך,
מתמוגג לגופך,
אבל כלום מזה כבר לא עוטף אותי,
הפחד והעצב,הם אלו שמצאו מקום עכשיו בתוכי.
להיכן הלכת מלכתי?
ולמה השארת אותי בודד במערכה...
קשה לי בלעדייך,אנא אימרי לי שזה רק חלום...
שלך אני ולא תהיה אחרת מלבדך.

כלבלבוני.