לפני שנתיים. 8 באפריל 2022 בשעה 19:50
מה יש בהרגשת השייכות שגורם ל(א)נשים להרטיב בלי מאמץ.
מדהים איך מילה אחת מעבירה כל כך הרבה - רגשות, תחושות, מחשבות.
וכשהיא מופיעה פתאום,
אני נזכרת כמה היא חסרה לי.
ופתאום הלב מתחיל לדפוק חזק יותר
והנשימות מהירות יותר
ויש מן הרגשת כאב-עונג בין הרגליים.
היא הדדית,
אבל טוטאלית.
היא עמוקה,
אבל מפחידה.
היא רומנטית,
אבל מרחיקה.
היא הורגת,
אבל מרגיעה.
מעניין שהיא תמיד באה עם מטען. עם דרישות.
ועדיין נחשקת ורצויה.
הראש מנסה להזכיר איך ההרגשה הזאת שולטת בכל פרט בחיים, איך היא יודעת להכביד.
אבל גם כמה היא עוטפת, מענגת, מחרמנת.
אולי לא טוב להיות שייכת.
זה רק בראש שלי.
ובין הרגליים.