"כבר חשבתי ששכחת אותי", אני שולחת לו בבוקר אחרי ה-פנויה מחר? שהגיע בלילה.
"לא, אל תגזימי. אני חם על התחת שלך" הוא עונה. טוב לדעת. כן, אני גם חמה על הזין שלך. זה שגרם לי להשפריץ כל כך חזק ששכחתי לרגע איפה אני.
אני נכנסת לדירה שלו, הוא בדיוק יוצא מהמקלחת ומתיישב על הכיסא בחדר השינה, עם מגבת עליו.
"תתפשטי, היום אני מקפל אותך על הכיסא הזה" הוא אומר. כנראה שהרמיזות שלי לגבי דומיננטיות התחילו לחלחל.
"תעיף את המגבת, אני רוצה לראות אותך" אני אומרת לו ומורידה את השמלה. הוא כבר עומד, אין יותר מדי עבודה ואני בכל זאת יורדת על הברכיים. אין מה לעשות, הזין שלו פשוט עושה לי את זה.
"היום את עושה מה שאני אומר לך" הוא חצי גונח תוך כדי. אם היה יודע איזה חומר טוב לפנטזיות המילים האלה. ברור שהמחשבות כבר התחילו לרוץ אצלי, גם האדרנלין.
כמישהי שאוהבת סקס ומגע, הכי מאכזבים אותי גברים עם זין מדהים - שלא יודעים להשתמש בו. ועוד יותר מאכזבים כאלה שמדברים אבל בפועל... טוב, אני כותבת במקום לחוות שרשרת אורגזמות.
אפשר לסכם הכל בחמש דקות, או כך זה הרגיש לפחות. הייתי הולכת רחוק, הייתי מתמסרת, הייתי מצייתת - אם הוא רק היה יודע מה לעשות איתי. רוצה לחפש את מי להאשים אבל אין, רמת החרמנות פשוט לא תואמת. לא חשבתי שיהיה כל כך קשה למצוא אחד - רק אחד - שיכול לספק את הסחורה.
"יש לי הרגשה שלא תחזרי לפה" הוא אומר, שוכב על הספה וצופה באיזו סדרת טראש שהוא שם בנטפליקס כדי "לנוח" אחרי גמירה אחת.
אני לא עונה. ככה זה מרגיש, להיות מרומה. כגודל הצפיות, גודל האכזבות - וזה מתחיל להימאס עליי.
הוא יודע שהוא צודק, כנראה שלא אחזור.