דאדי אומר
"תשחקי עם הדגדגן"
ואני עושה.
בסיבובים,
לאט.
מרגישה איך הוא מתנפח
מתחת לכרית האצבע.
הכל נהיה
רגיש יותר
קצת.
"עכשיו תכניסי את הויברטור"
הוא כותב לי, ומתקשר כמה רגעים אחרי.
אני אוהבת שדאדי שומע אותי
מאוננת, גונחת, נדלקת מהמילים שלו
מהקול שלו, מהפקודות.
אוהבת שהוא מכיר את הראש שלי,
את הסטיות,
ויודע איך
להפעיל את הכוס בשניות.
מספר מה הוא רוצה לעשות לי,
איך לשחק איתי
פשוט להשתמש
בילדה שלו.
וכשכבר לא יכולה יותר,
ומתחילה להרגיש רעידות בירכיים
מבקשת אישור לגמור,
ומחכה.
דאדי לא מרשה לגמור ישר.
הוא אומר
"תגמרי בעוד XXX",
והכוס נכנס למצב עונג-כאב.
סופר אחורה עד שמותר לגמור
ובזמן הזה הכל רגיש וכואב.
מתאפקת לא לתת לגמירה לברוח
אבל הדגדגן פועם חזק
והירכיים מתכווצות.
נאבקת שלא לתת לכאב לגנוב את הרגישות,
או לצאת מריכוז ולאבד את הגמירה.
כשהספירה מגיעה ל-0
ודאדי נותן פקודה לגמור
הכל מתפוצץ ונרטב
אפשר לצעוק ולקלל
להשתחרר ולנשום.
כל הסדינים רטובים
כי שוב שכחתי מגבת
ובכלל לא חשבתי שאגמור
כל כך הרבה,
ברצף,
בשלוליות.
והכוס עייף וכואב
מכל הפיצוצים.
אבל זה לא משנה
כי כל פעם
נדלקת מחדש
כשהוא אומר
"ילדה טובה
תגמרי שוב"
והכתם הרטוב ממשיך לגדול.
