- תגיד לי שאני צעצוע טוב.
- למה? את אומרת לויברטור שלך שהוא צעצוע טוב? אומרת לו תודה בסוף השימוש?
אני חושבת על זה
באמת חושבת
וזה די משפיל
שזו ההשוואה, שזה כל מה שאני.
אבל זה גורם לי לגנוח
יותר.
כי לכל צעצוע
יש שימוש,
יש מטרה.
לא אכפת לי להיות
צעצוע
אם זה אחד שמענגים אותו
כל פעם
בדרכים חדשות.
אבל אכפת לי
שאני צריכה לשמוע
שאני ילדה טובה,
שגומרת מצביטות בדגדגן
או נשיכות בפטמות.
וכשהלשון על הדגדגן שלי
והאצבעות מזיינות חזקות
זה כואב, ואני עוצרת אותך
אבל ממשיכה לזיין את עצמי
על האצבעות שלך.
חושבת על זה שזה כואב
אבל אני מרגישה כל כך מלאה
וכמה אצבעות יש שם בכלל?
ולמה אתה לא מכניס עוד?
אני רוצה לעצור את כל המחשבות האלה
אז אומרת לעצמי להתרכז בלשון על הדגדגן
אבל אתה חוזר לזיין אותי עם האצבעות
ואני לא מבינה למה זה כואב לי
ואני לא נהנית פתאום, רק רוצה שתלך כבר.
אבל אחרי שתלך,
אחשוב על כל מה שעשית לי
ואשנא אותך
על זה שאף אחד, כנראה,
לא יידע לגעת בי ככה.
וכנראה, עוד מעט, ארצה שתחזור
ותיגע בי עוד,
כי אף אחד לא גורם לי לגמור ככה.
ואני מתעבת אותך על זה.
אני נזכרת בברק,
שזיין אותי שעות
ולא גמר,
עד שהתחננתי
שיפסיק.
איך הוא היה שואל בעוקצנות
"זהו? נמאס לך לגמור?"
וממשיך,
עד ששנינו רטובים
מזיעה, ממיצים,
מתנשפים, גמורים.
והוא בכלל היה ונילי...
איך עד היום,
אף אחד לא משתווה אליו.
ואם בכלל יהיה
מישהו
מתישהו
שיצליח לתת לי הכל,
להתחנן
להיות שלו.