|
|
|
י' (חברה משכבר הימים שלא מזהה את הקול שלי בטלפון) אמרה לי לפני כמה ימים משהו כמו:
רגע, אתה רוצה להיות סאב? אתה מחפש דומית?
אז תשים ליד הניק שלך נישלט במקום מתחלף
לכאורה היא צודקת
אבל...... זה לא מרגיש לי נכון
עדיין רב הנסתר על הנגלה בדינמיקה של העולם הפנימי שלי.
.. אני שואל את עצמי מה מגרה אותי בתפקיד של הנשלט.
בקשר האחרון ובקשרים אחרים מאוד נהניתי מתפקיד השולט
ובכל זאת.. הצורך לאזן את עצמי כנשלט חשוב לי
עדיין, מחוסר ניסיון, לא ברור לי מה מערכת היחסים ביניהם (כלומר כמה מזה וכמה מזה).
לא כתבתי חודש (אבל בעצם יותר)
בקצרה:
במשך כמעט חודשים היינו בתוך קשר שניסה להיות קשר זוגי
קשר שהסתיים במתכונתו ההיא והופך להיות קשר אחר
(זה נותן לי הרגשה טובה כשנפרדים בטוב מתוך הבנה שהצרכים הם שונים- ולא מתוך מריבה או איחס)
זה היה קשר שהכיל בתוכו גם משחקי שליטה במין ועשה לי הרבה דברים חיובים
(תודה לך 😄
הדומיות שבי ברורה והתמששה
הסאביות כמעט ולא (ולכל שוחרי שלומי מבין האנשים שמכירים אותי מפה וטוענים שאני לא סאב- רדו מזה, אני גם סאב)
יש בתוכי סאביות
סאביות שאני מעונין לממש אותה יותר !!! 😄
מזמן לא הייתי בדאנג'ן
(כן, הרבה עומס וכד')
אבל זה עדיין מצער אותי
כתבתי שאני סאב דגול
זה לא ששיקרתי אבל..
זה נכון, אני גם סאב (דגול)
אבל אתמול התבהר לי שאני גם עבד
עבד נרצה:
אני עבד לפחדים שלי
מתברר שכאשר הפחדים מציפים אותי, הם משתלטים עלי, וגורמים לי שלא להנות מדברים שאני אוהב ודברים ניפלאים שקורים לי (ודברים נפלאים מתרחשים בחיי).
אני משער ויודע שיש להם, לפחדים, משהו שקשור לאמת, ויש להם סיבה במציאות העכשוית שמפעילה אותם, ובכל זאת,
הם יצאו ויוצאיםמפרופורציות (ולא מהיום)
הפחדים שלי הם האדונים האמיתיים- או לפחות ככה הם משחקים.
אבל אדון צריך עבד לא?
ואם העבד בוחר שלא להיות עבד? - אז..
אז האדון מאבד את כוחו כאדון. לא?
רעיון מענין
עכשיו איך מבצעים אותו בפועל?
כן, בתקופה האחרונה הנושא של משחקי שליטה במין פעיל בחיי.
ועולות בי הרבה (בלשון המעטה) מחשבות על משחקי שליטה שלא קשורות למין.
אין הנחתום… ובכל זאת.. :
אני סאב
אני סאב דגול!
יש כל כך הרבה דברים שמפעילים אותי,
למשל, כשמישהו כועס עלי או לא מרוצה ממני, זה משפיע עלי.
אם זה מישהו/י קרוב/ה, אני מייד מרגיש אשם ולא בסדר.
שמצפים ממני להתנהגויות מסוימות, מבלי משים אני רוצה לרצות
ולא חסרות לי דוגמאות ומצבים מהחיים
(שלא לדבר על משחקי התפקידים שכתבתי עליהם בפוסט הקודם).
וכן, בטח- אני גם דום
דום דגול
(את זה אני פחות רואה, אבל משיקולי סימטריה אני סבור שזה גם קיים - וסביר להניח שלא במידה פחותה).
גם אני מפעיל אחרים, מצפה מהם להתנהגויות מסוימות שלעתים גורמות להם להתנהג בצורות מסוימות
אולי זה יותר עוצמתי, כי פה אני בכלל לא מבחין שאני עושה את זה.
כאמור- יש לי פוקוס על משחקי שליטה
ולא אני לא סבור שכל החיים זה משחקי שליטה
אבל אני רואה עד כמה משחקי השליטה מתקיימים בחיים שלי (ונדמה שבחיים בכלל) כמעט מבלי משים, ומבלי שאני אדע על זה.
פעם נוספת: אני יודע שנושא של שליטה זה גם issue שלי-
אחרת סביר שנושא השליטה במין לא היה כל כך מעסיק אותי.
אבל רק עכשיו מתחיל להתבהר קצה הקרחון שמספר לי כמה שליטה היא נושא מרכזי בחיים שלי- הרבה יותר ממה שידעתי.
מדהים כמה בלוגים נכתבים פה
מעניין מה זה אומר?
(אולי למשל:
שיש הרבה אנשים שכותבים בלוג?
שהאתר הזה הוא מקום שהרבה אנשים מעדיפים לכתוב בו בלוג?
אולי הרצון לכתוב בלוג מאפיין של אנשים שאוהבים משחקי שליטה במין
ויש עוד הרבה אפשרויות מעניינות
)
בעצם הרבה מאוד.
נושא השליטה מעסיק אותי מהרבה הבטים- ולא רק מההבטים של משחקי שליטה במין.
זה ברור לי שלא רק הדום שולט בסישין. (אם בכלל)
הדום הוא גם נשלט
ואני לא מדבר על אחת הואריציות המוכרות והמדוברות של שליטה מלמטה של הסאבית
אני מתכוון לכך שהדום נשלט על ידי התפקיד. תפקיד הדום/ האדון / השולט וכד'.
(כמובן שבמקום דום היה יכול להיות כתוב דומית)
יש לו לשולט את התפיסה מהו התפקיד של הדום, והוא נוקט על פי תפיסה זו.
לא, אני לא חושב שהדום חושב: " אה, זה התפקיד שלי, ככה אני תופס אותו, ולפיכך כך אני צריך לנהוג".
ברור שלא. אבל אני כן סבור שרוב התהליך, אם לא כולו, הוא תהליך לא מודע.
וזה מתקשר לתפקידים שאני ממלא בחיים שלי.
ובכלל לתפקידים בחיים.
תפקיד של חבר, ידיד, בן זוג, תלמיד מורה וכד'. כל אלה הם תפקידים
ויש עוד הרבה תפקידים.
מבלי משים אני ממלא את התפקידים השונים, נוהג על פיהם, ואני עוד מרגיש וחושב שבחרתי להגיד ולהתנהג כמו שאמרתי והתנהגתי מבחירה חופשית.
כמה מצחיק המונח הזה בחירה חופשית.
לעתים נדמה לי שחלק גדול מההתנהגויות שלי הן תלויות תפקיד.
אחת הגישות בפסיכולוגיה היא גישה בין תרבותית. זוהי גישה שבין השאר בודקת האם תהליכים פסיכולוגיים שנמצאים במערב נמצאים גם בחברות אחרות למשל במזרח.
לדוגמא אם שחקן כדורסל שיחק רע- במערב רובנו נגיד שזה קשור לגורמים פנימים שלו. למשל שזה באשמתו, שהוא לא בא מוכן למשחק וכד'
במזרח יגידו שזה קשור יותר לגורמים חיצוניים מהסוג שהקבוצה לא תמכה בו, שהמשפחה שלו היתה במתח באותו זמן דבר שהשפיע עליו- בתפיסה המזרחית הוא יושפע מגורמי מצב חיצוניים הרבה יותר מאשר מגורמים פנימיים.
בחודשיים האחרונים אני מהרהר לא מעט במחשבות על איפה אני בין כל שלל התפקידים שאני ממלא. כמה אני מתנהג מבפנים, וכמה אני נענה מבלי משים לגורמי המצב החיצוניים, למשל התפקידים שאני ממלא.
כן, ברור לי שגם אני פה - אני לא רובוט או משהו.
אבל נדמה לי שה"אני שלי" נמצא במקומות אחרים, ולאו דווקא במקומות ה"טרוויאלים" שחשבתי שאני נמצא שם "באמת"
(הרבה גירשיים )
ה"אני" במקומות אחרים, שעדיין לא ברורים לי.
בשולי הדברים (ואולי במרכזם בעצם) עולה השאלה מי זה שנמצא במקומות שחשבתי שאני שם ומתחפש להיות אני??
אז לפני כמה ימים קניתי את השוט הראשון
היתה את הפעם הראשונה בדנג'ן- ומאז התרחשו הרבה דברים
ועכשיו השוט (ועוד כמה משחקים )
זה משמח אותי.
בעצם מאוד
(-:
