בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

להיות

אימון באיך להיות.

או במילים אחרות: איך לחוות, לממש ולבטא את משחקי השליטה במין הקיימים בתוכי ולימוד הדרך שבה אוכל לחוות גם אותם כשלמות בתוכי.
לפני 19 שנים. 15 בינואר 2005 בשעה 21:07

אז הייתי דום, נהניתי מזה- זה משהו שאני יודע להיות ונהנה ממנו
הייתי גם סאב, ניסיתי להיות סאב למופת, נהניתי מזה מאוד- זה משהו שאני רוצה ללמוד להיות.

זאת לא הפעם הראשונה שאני כותב את זה, אבל ככל שעובר הזמן ואני חווה יותר ויותר התנסויות, אני מבין עד כמה הסאביות גורמת לי עונג עמוק.
כן, הסאביות יותר קשה לי, פחות מובנת מאליה, אבל הסיפוק שנגרם בעזרתה הוא עמוק יותר.
התובנות הרגשיות שעולות מרגשות אותי.

אני גם יודע (כאילו שלא ידעתי קודם) שאני זקוק לקשר זוגי, מונוגמי, אינטימי, עם עומק רגשי וחום בשביל להנות ממשחקי השליטה במין.

{סישינים חד פעמיים (כלומר סטוצים) כמעט ולא עושים לי את זה. הם לרוב משאירים אותי ריק (תמיד זה היה ככה, גם במין ונילי- רק שב BDSM הקושי בסישינים מתעצם בגלל העומק האינטימי שמשחקי השליטה במין מבקשים ממני ומתבקשים על ידי)}.

אני שואל את עצמי האם אני אצליח למצוא את המישהי המתאימה עבורי?
האם פה (באתר הזה, בדנג'ן וכד') זוהי הדרך הנכונה לחפש אותה?

הרי אני לא מחפש רק משחקי שליטה במין - פעם נוספת מתברר לי שמשחקי השליטה במין זה זה רק אחד המרכיבים ההכרחיים עבורי בכדי להיות מסופק ממערכת יחסים זוגית


מישהי שהיה לי איתה פעם קשר סיפרה לי לפני מספר ימים שהיא הולכת להתחתן עם העבד שלה- זאת מישהי שקשורה (שלא בידיעתה) לעובדה שאני כותב פה ולא באתר אחר- (זה לפוסט נפרד).

אם אני זוכר נכון, היא לא פגשה אותו פה, היא פגשה אותו בעולם ה"ונילי" ולימדה אותו.
אבל לפי הבנתי היא חיה בזוגיות אוהבת שמשחקי השליטה במין נמצאים בה באופן משמעותי (אחרת יש להניח שהיא לא היתה מתחתנת איתו).

אז אולי זה מקור לתקווה?

אבל אני מודה שהיאוש התגנב לי ללב בימים האחרונים: האם אמצא את אהובת ליבי?

האם יהיה Happy End להבט הזוגי של חיי?
האם זה בכלל אפשרי עבורי לחיות חיים זוגיים אינטימיים, אוהבים, רגשיים, התפתחותיים עם משחקי שליטה במין?


לפני 19 שנים. 14 בינואר 2005 בשעה 19:14

נשימה חדשה מתחילה לעלות מתוכי






)-:

לפני 19 שנים. 31 בדצמבר 2004 בשעה 20:25

לפני 19 שנים. 27 בדצמבר 2004 בשעה 11:37

המצב בהווה משנה את תפיסת המציאות של העבר
מעבר לאסוציאציה המתבקשת לספר 1984 של אורוול, זהו רעיון ידוע בתחום הפסיכולוגיה זמן רב.

ולעניינו:
כתבתי בפוסט הקודם שהיתה שבת נחמדה
היתה שבת מקסימה, היה לנו מאוד כיף. דייט ראשון מלהיב לשנינו.

ובכל זאת, מתבקש ההסבר למה כתבתי שבת נחמדה (ביטוי אנמי משהו) ולמה עכשיו אני משנה את תאורה לשבת מקסימה:

עד לרגע הפרידה ליד הרכב שלה השבת היתה מקסימה: נהנינו, היה מין עם סישינים כיפיים (ואת זה אני לא מפרט מסיבות שחלקן עשויות להיות מובנות), היתה תקשורת טובה, פתיחות …


ליד הרכב שלה, כמה שעות אחרי שאמרנו שאנחנו הולכים לבדוק קשר היא אמרה משהו שבמילים שלי ישמע כך: "כן אני מאוד רוצה קשר אבל כרגע אני לא מעוניינת להיות מחוייבת מינית"

ואני שעד לאותו רגע הייתי גמיש ו"טולרנטי" הייתי עכשיו בהיר וברור:
אמרתי לה שאני מבין אותה, ואין לי שום בעיה שזאת העמדה שלה, אבל פשוט לי זה לא מתאים.
לה לא התאים אחרת
(תפיסות עולם/ פחדים וכד'- שלי/ שלה)


ואז פתאום השבת הפכה להיות לסטוץ ):
ובתור סטוץ השבת איבדה את הנפח שלה ואותה מניפה שנפרשה לתפיסת השבת נסגרה והפכה מתלת ממדית לדו ממדית- כך שמשבת מקסימה של עיניים כלות היא והפכה להיות שבת.. נחמדה

זה היה חבל, אבל לכל אחד יש קווים אדומים. לה את שלה- ולי את שלי
(חוסר נאמנות מינית כשעושים מין שכזה (ואפילו שזה פגישה לא וירטואלית ראשונה) נמצא הרחק מעבר לקוים האדומים שלי- וסטוץ זה לא העניין שלי בוודאי שלא במשחקי שליטה במין)

היום יש שינוי בעמדות
ולכן השבת נראית פעם נוספת מקסימה כפי שהיתה לפנים.






לפני 19 שנים. 25 בדצמבר 2004 בשעה 20:28

היתה שבת נחמדה
וכן, הייתי גם סאב למופת
היה מתוק


למרות שזה לא ימשיך (יש לנו פערים מהותיים בנוגע לקשר זוגי- ואני מחפש קשר זוגי ולא דברים אחרים)

עדיין אני יכול להשאר עם חוויה חיובית מהשבת

(ולכל שוחרי שלומי שחשבו שאני לא אצליח להיות סאב- הצלחתי 😄

(-:



לפני 19 שנים. 24 בדצמבר 2004 בשעה 18:43

נכנסתי לכתוב משהו רציני (עם תפילה)
אבל זה משהו שקשור לא רק אליי

עולה פה נושא שמעסיק אותי (ולא בפעם הראשונה):

עד כמה לכתוב בבלוג דברים שקשורים ישירות גם לאנשים אחרים



לפני 19 שנים. 23 בדצמבר 2004 בשעה 14:44

כל מיני דברים קורים (בעיקר בתוכי) אבל כמעט שום דבר ממשי חיצוני עדיין לא קרה

אני רוצה לכתוב על הדרך שלי לנסות לממש את הסאביות שלי (האם היא בכלל תצליח בכלל להתמשש?)
אבל המילים המתאימות עדיין לא זורמות לבלוג

מה שכן
יכול להיות שאני אבוא היום לדנג'ן
ואולי עם חברה "ונילית"
(-:



לפני 19 שנים. 18 בדצמבר 2004 בשעה 20:04

חשבתי על כמה דברים בדרך להיות סאב למציאת הדומית המתאימה לי

(י' אמרה לי לא להגיד לעולם יותר הדומית המושלמת בשיחה ראשונה כי זה מלחיץ- אז זהו- אני מבין שההומור שלי לא עובר בהתחלה).

בכל מקרה חשבתי על נושא האמון.
הרי סאב, מושפל, כואב, דאוב- במובן מסוים מאבד את כבודו לחלוטין,
(בכל זאת להיות תקוע עם דילדו בתחת זה לא משהו מעורר כבוד במיוחד )

וכמו שאני מבין כרגע, הכבוד שלו אמור להיות מוחזק בידים (או בלב) של הדומית שלו. (בתור דום זה היה ברור לי כך שלא הייתי צריך לחשוב על זה- והנה עכשיו זה עולה בתוכי)
הרי הדומית היא זאת צריכה לשמור על הכבוד שלו בתוכה- וזה בעצם הדבר שמאפשר את ההשפלה העמוקה והמענגת מבפנים- לשני הצדדים


האם אני אמצא מישהי כזאת?




לפני 19 שנים. 15 בדצמבר 2004 בשעה 9:37

היה לי אתמול כיף בדאנג'ן
איזה מזל שבאתי
(-:

לפני 19 שנים. 14 בדצמבר 2004 בשעה 20:02

בספונטניות לא מוכרת...

מזמן, מזמן מזמן מזמן לא הייתי בדאנג'ן

אני מעודד את עצמי ואומר לעצמי שמעבר לכל הסיבות הפנימיות,
יש לי לפחות שלוש סיבות טובות ללכת היום לדאנג'ן (לפגוש שתי חברות ותיקות, וחברה חדשה)
ואולי יהיו לי הפתעות נוספות.

אולי הכי טוב שאני אקפוץ לשעה שעתים ואז אני אדע איך אני מרגיש