להיות

בלוג

חשבתי שביום שישי אחרי הצהרים אני אשב ואכתוב מההתחלה ועד הסוף איך היה לי (ויש מה לכתוב)
אבל.. זה לא קרה.
כנראה שגם אם יש דברים שנראה שהם תלויים רק בי (ברור שגם לאלוהים יש מ הלהגיד), עדיין יש להם את הדינמיקה והחיות משל עצמם.

אחרי שלא כתבתי הבנתי שאני צריך עוד זמן בכדי להיות עם החוויות הפנימיות והחיצוניות בעיקר עם עצמי וגם עם האנשים המאוד קרובים אלי,
ולמרות שהבלוג אמור להיות יומן, מתברר (בגלל הפומביות שלו) שבכל זאת יש פה כתיבה סלקטיבית.

בסך הכל אני מאוד שמח שבאתי, ולמרות שקרוב לוודאי שזהו לא המקום האידאלי בשבילי לבלות ו/או להכיר בת זוג מתאימה, הרי שבתור "יריה" ראשונה זהו בהחלט מקום חביב (אולי זאת לא המילה שנראית הכי מוצלחת, אבל היא מתאימה לי כרגע).

באופן מפתיע היה לי טוב עם המוסיקה. היא ממש נתנה לי אנרגיה ורצון לנוע.

הלכתי לבד.
הרגשתי שבפעם הראשונה כדאי לי לבוא לבד. אני לא צריך ולא רוצה להיות תחת חסות של אף אחד/ת : בכדי שיכירו לי אנשים או שאני ארגיש יותר טוב. הרגשתי שהדרך המתאימה לי ביותר (בשביל הפגישה הראשונה) היא לבוא עצמי נטו.

הסישינים הפומביים היו נחמדים ברובם. אבל אין מה להגיד, הם לא עשו לי את זה.
הם לא הפריעו לי, צפיתי בהם בחיוך, (מישהי אמרה לי שהפומביות קצת איימה עליה), עלי הפומביות לא איימה, אולי אפילו היתה מוכרת וטבעית- למרות שלא הייתי בסישינים פומביים של מין בפועל (לפחות לא בגלגול הזה)

קצת הפריע לי שאחת המלכות נראתה כל כך לא מחוברת, ורק הכתה ללא רחם, בלי שום חיבור, כיוון ובמיוחד בלי שום מודעות לסכנה בהצלפות שלה, דבר שנראה לי איום ונורא- אבל אולי אני שופט מתוך בורות

כמות הספנקינג שהיתה שם הספיקה לי לשנים. אין מה לעשות ספנקינג לא עושה לי את זה. הייתי מוכן ואני אהיה מוכן לעשות את זה לבת הזוג שלי אם היא תהנה, אבל אני משל עצמי- נו מה לעשות, לא ממש עושה לי את זה.

היו דברים שהלהיבו אותי, אבל הם היו אחרים.

גם לא חששתי. בדרך לדנג'ן הרגשתי שאני מגיע בדיוק בטימינג הנכון עבורי: לא מוקדם מידי, וגם לא מאוחר מידי

לא מוקדם מידי הכונה לא באתי שפוף, באתי עם קבלת החשש שמישהו יכיר אותי (מה שבאמת קרה- אבל לא מישהי שהיתה לי בעיה לפגוש אותה שם),
עמדתי מאחורי עצמי, והייתי שלם עם זה שאני הולך למועדון, ולא הרגשתי מתנצל על כך בפני אף אחד.
הלכתי שלם, וזה אולי אחד הדברים החשובים שהתרחשו בתוכי.

אינני יודע מה יהיה ההמשך, האם אני אעיז לבוא ביום שישי הקרוב למסיבה של הכלוב בדנג'ן, (מקוה שכן), אבל ביום חמישי זה הרגיש מאוד נכון, ומדויק.