להיות

הרבה חלקים במועדון, היו כמעט סתמים בשבילי.
היה נחמד לראות, אבל מישום מה הם לא מספיק עשו לי את זה.
לא ריגשו אותי מינית.

היו קטעים שמאוד ריגשו אותי.

אחד הקטעים, שאני יכול להגיד שהדליק אותי. היה משהו שלמעשה הוא היה "דיי קטן".
(ופה מתבקש לכתוב את ההברקה השבלונית שהגודל זה לא העיקר).

אני לא חושב שהאירוע עצמו כאקט עשה לי את זה, אלא האיך שהוא נעשה ריגש אותי:

אני כותב על האפיזודה עם פרטים שלא יזהו.

כאמור ביום חמישי זאת היתה הפעם הראשונה שלי במועדון.

הסתכלתי על אחת ההופעות שנראתה מאורגנת.
מלכת הבית הצליפה ללא רחם (ולטעמי ללא חיבור) בגבר שנראה שגם הוא לא בדיוק נוכח רגשית שם.

ואז ראיתי מישהי שהיה לי משונה לראות אותה.
היא לבשה בגד מאוד מוחצן, ראיתי אותה מדברת עם מישהו מוכר לה, אולי חבר שלה, הרגשתי את חוסר הביטחון שלה מבפנים (וכמובן הכל יכול להיות בדמיון שלי).

המוחצנות שלה בשילוב חוסר הביטחון הפנימי, יחד עם ההכרות שלה עם אנשים נוספים שדיברה איתם, (לחשה סוד למישהו, צחקה עם משהו אחר), וכד' בנו לי תמונה.

בעיני היא לא היתה יפה במיוחד, אבל הפער הזה בין המראה הפנימי לבין ההתנהגות החיצונית, היה לי מיוחד. אולי אפילו עם פוטנציאל גירוי מיני.

באותו רגע שהדבר אירע היא עמדה קצת מלפני בצד.
בצד השני, ראיתי בחור שהיה לי משונה שהוא שם.
לי אמרו לבוא בשחור (תלבושת אחידה 😄 והוא בא בג'ינס עם חולצת טריקו רחוקה משחור- גבר ששאלתי את עצמי מה אחד כמותו עושה במועדון (וואי, כמה דעות קדומות יש לי).
הרגשתי אותו מתכונן בתוכו, מתחיל לאגור מתוכו אנרגיות. ושאלתי את עצמי מה העניין שלו?

ואז הוא התקרב אליה
הפניה אליה היתה מוזרה לי.

היא בלבוש המוחצן שלה, בפוזה המתאימה של המועדון, והוא כל כך רחוק ממנה: בלבוש שלו, בהתנהגות שלו.

עלתה לי המחשבה בחיוך, "איך הוא מעז לפנות אליה " , "מה יקרה עכשיו"
ואז הבנתי שהוא שאל אותה אם היא צריכה כיסא.

עכשיו לאנשים שמכירים את המועדון השאלה ברורה, והכוונה שלה ברורה.
לי היא לא היתה ברורה, לא הבנתי את הפניה, את המהות שלה. ואת המשמעות שלה.

רק ראיתי שהיא הסתכלה עליו מלמעלה למטה.
בוחנת אותו,
משהה את התגובה שלה
מה שהעלה את רמת המתח אצלו (ואצלי כי לא ידעתי מה יקרה)
ואז מצביעה עם האצבע על הרצפה, והוא מציית ועומד עמידת שש, והיא מתישבת עליו.

הכל בהנף של רגע.

זה היה מפתיע ולא צפוי מבחינתי
כן ראיתי תמונות כאלה, קראתי, אבל לא ראיתי את ה"כיסא האנושי" קורה בפועל.

זה לא הכסא האנושי שהדליק אותי , אחרי זה המשכתי לראות במועדון הרבה כיסאות אנושים בלי הריגוש המיני שהתלווה הפעם.

אני מבין שמה שהדליק אותי זוהי הסיטואציה:
המבט שלה, הדיסוננס בין מה שתפסתי חוסר ביטחון פנימי אצל (עכשיו אקרא לה המלכה), לבין הביטחון הפנימי המופגן.
המבט המצווה והאצבע

הדליקה אותי העובדה שהיה ברור לי שהיא משחקת, ונהנית מהמשחק. שזה דברים שעושים לי את זה.
(-:

כתבתי בכותרת: "אחת האפיזודות שציפיתי בהם בדנג'ן"
אבל זה יותר מזה: העובדה שצפיתי בזה זה פירושה שהייתי מעורב בזה.

אבל זה רעיון אחר שחיי בתוכי ומדליק אותי (הצופה כמשתתף) שאכתוב עליו אולי בזמן אחר.