להיות

על הסכמה ותקיפה מינית/ על הסכמה ומשחקי שליטה במין

על חלק מהחוויות שלי במסיבה של הכלוב שנערכה ביום שישי האחרון כתבתי.
באמת היה לי כיף.

ויחד עם זאת, היו כמובן דברים משמעותיים, שהתרחשו בתוכי ומחוצה לי שלא כתבתי אותם.

בנוגע לחששות: פעם אחת שהתמשכה מספר חשבתי שאני רואה מישהו שאני מכיר ולא מתאים לי לפגוש אותו שם, אבל זהו.
החששות שכתבתי עליהם בפרקים המוקדמים של הבלוג, לא הציקו לי, לא הפריעו לי, ונהניתי הנאה רציפה. (שזה נושא דיי מדהים בפני עצמו).

אבל יחד עם זאת- איך לנסח את זה- חשבתי היום, ואולי גם בשבת, ואולי גם לפני המועדון, על מישהי שכותבת פה בלוג.

זאת מישהי שחלק מהנוכחים הוותיקים בטח מכירים אותה אישית (אני לא), חלק מכיר אותה ואת הסיפור שלה באופן וירטואלי (אני קצת). וחלק בטח לא יודעים במה מדובר

עד כמה שאני מבין, היא נפגעה בצורה דרמטית ממישהו שתקף אותה מינית, באצטלה של BDSM
אני כותב במסגרת ה BDSM אבל זה לא שאני חושב שתקיפה מינית זה מעשה BDSM או מעשה מיני.
להבנתי, תקיפה מינית זה מעשה תוקפני, שהקשר בינו לבין מין (אם קיים בכלל) הוא קלוש ביותר..

חשבתי על זה גם היום.
כבר זמן רב ברור לי שפנטזיה של אונס, ומשחק BDSMי של פנטזיה של אונס זה דבר שונים לחלוטין.

אני חושב שאחד הדברים שמפרידים בין הדברים האלה. זוהי ההסכמה.

לכפות על מישהו/י נשיקה, שונה לגמרי מלהתנשק עם מישהי בהסכמה, או מלכפות על מישהי נשיקה כחלק ממשחק מוסכם מראש.

או למשל:
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי יודע ביום חמישי לפני שבועים הייתי בדנג'ן לראשונה (אני כבר ותיק בדנג'ן 😄
אחד הקטעים שראיתי ולא ידעתי איך להגיב, ואיך להתייחס אליהם היה קשור לנושא ההסכמה:

היתה דומית שעשתה סישין עם מישהי אחרת. היא קשרה אותה, וגם קשרה לה את העיניים. (היום אני יודע מי זאת, אבל אז היא היתה לי חדשה).

זה כבר היה בשעה מאוחרת יחסית, היו הרבה אנשים אבל הרבה פחות משעת השיא.
ואז הגיע מישהו, שחשבתי שהוא מוכר וידוע (לפי הביטחון שהוא נהג בו), הוא עבר ועמד מאחור, בדרך הוא צבט לסאבית את הפיטמה.
הדומית לא ראתה את זה. אני ראיתי את זה.
זה כאב לה, אבל לא נראה היה שהיא רק סובלת. אולי גם נהנתה.
ועם זאת, שאלתי את עצמי האם זה חלק מהמשחק? האם לא היה פה משהו שלא בהסכמה?

המקרה חזר על עצמו פעם נוספת, ואחרי זה הבחור נעלם משדה הראיה שלי.

הייתי חדש (ועדיין) ובכל זאת שאלתי את עצמי: האם הייתי צריך להגיד משהו, האם הייתי צריך להתערב, ואולי בכלל זה היה בהסכמה בלי ידיעתי.

(בהנחה שזה לא היה מתוכנן אז) מבחינתן כאילו לא קרה כלום: הדומית לא ראתה, הסאבית חשבה שהדומית עושה לה את זה.

אז האם היתה פה פגיעה?

לתפיסתי כן. (וכולם מעורבים כולל הצופה).

*
כפי שכתבתי ביום שישי הרגשתי מאוד טוב עם מה שקרה. אחד הדברים המשעשעים בשולי הדברים זה מישהי, שדיברתי איתה
לקח לה זמן לזכור את הכינוי שלי, והיא אמרה שהיא קצת שתתה וקצת עישנה.
היא סיפרה לי על אירוע משמח שקרה לה באותו יום.

אמרתי לה איזה יופי, על האירוע (וגם הרגשתי כך) ושאלתי אותה אם מתאים לה שאני גם אתן לה חיבוק כשהשתתפות.
היא אמרה שכן. התחבקנו. וזהו.
(החיבוק היה ידידותי וכיפי (גם שמחתי להכיר אותה- היא הצחיקה אותי))

למחרת אחרי ששלחתי לה הודעה פרטית עם ברכות לאירוע שלה (כפי שבירכתי אותה בדנג'ן) היא לא ענתה לי.
לא ידעתי למה היא לא ענתה לי,
המחשבות גררו אותי למחשבות על זה שאולי היא לא זוכרת שדיברנו, אולי החיבוק היה לא במקומו. אולי היא היתה שיכורה מידי לחיבוק, ולמרות שהחיבוק היה בהסכמה אולי היא לא היתה עם שיפוט מתאים.

כן, כן אני יודע שזה סתם חיבוק. ומה אני עושה עניין. אבל כנראה שאני עושה עניין (בסך הכל מותר לי, זה הבלוג שלי לא?).

בהמשך שאלתי אותה בהודעה פרטית גם לגבי החיבוק, והתברר שסתם הפחדתי את עצמי בחששות.

*****

ובכל זאת:
ברור שההסכמה זה סוג גבול.
אבל איפה הגבול בדיוק עובר: הוא לא פשוט כמו שהוא נראה.

*******
אחד הדברים שאני חייב להודות שהיו מוזרים לי לאורך השנים בוירטואליה
זה שמישהי (או מישהו) כבר קוראת למישהו כלבלב, עבד (או הפוך, שיפחה וכד'), עוד לפני שהם מכירים, עוד לפני שהוא/ היא הסכימו ליחסים דומית עבד (או הפוך) ביניהם.

הרי הוא עוד לא נתן את הסכמתו לכך, ועכשיו הם עדיין לא התחילו במשחק.

ברור שאם שני הצדדים חושבים שזה מתאים, אז זה מתאים.
ואפשר בהחלט לראות את ההתנהגויות האלה גם כמשחקי חיזור הדדיים.

ובכל זאת איפה עובר הגבול של ההסכמה והופך להיות תוקפנות/ הטרדה ?