להיות

ביום שלישי הגעתי בפעם השלישית לדנג'ן
(לא יכול להתאפק: "פעם ראשונה בים?" )

מתברר שיש הבדל גדול בין ללכת לבד וללכת ביחד.
אין ספק שהידידות עם תמימה (החמודה המלהיבה והכיפית:-) עושה לי טוב.

מלא דברים קורים בתוכי- אחרי יציאה לדנג'ן (ובכלל). עכשיו אני רוצה לכתוב אכתוב על אחד מהם:

מתבהר לי שהדנג'ן הוא חשוב ומיוחד בשבילי (ואני יכול לראות חלק מהיתרונות והחסרונות שלו).
בהבט אחד יש כמובן את הרצון והתקווה למצוא שם את הקשר הזוגי שיתאים לי,

בהבט אחר מתגלה (רציתי לכתוב מתגנבת, אבל אני לא מרגיש שיש פה גניבה)
מתגלה בתוכי הרגשה נפלאה שעולה מתוך הסיטואציה החדשה של לפגוש אנשים נוספים עם תחביב דומה - כלומר כאלה שאוהבים משחקי שליטה במין. (כמובן, כל אחד בואריאציה שלו)

ועל חלק מזה אני רוצה לכתוב עכשיו.
גם הפעם, בקטן, הרגשתי עם האנשים שיש משהו שהוא מאיר פנים, כל כך מקבל- משהו שאומר לי ב Welcome איזה יופי שאתה פה.

נכון, זה סך הכל היה עם מספר מועט של אנשים (אולי ארבעה)- אבל בהקשר של אתמול זה בהחלט הספיק לי.

הצורה הזאת של הקבלה מרגשת אותי - וגורמת לי רגש של הכרת תודה.
אז תודה
היה לי מאוד כיף לפגוש ולהתידד
(-:

(אני לא מזכיר ניקים, כי אני לא בטוח שזה מתאים- אבל האמורים יודעים שבהם מדובר).


קצת על זאלופון ו Black Lotus - היה מאוד כיף להפגש אתכם, לשוחח, להנות מתחושת הכנסת האורחים שלכם וכמובן לצפות בסישין שלכם- כיף לי לראות פגישה של זוג אוהבים עם תקשורת טובה.
זה כיף לי לראות (לפחות מנקודת המבט שלי) איך שאתם מצליחים להיות בתוך קשר זוגי שמספק גם מהפן של משחקי השליטה במין, וגם מהפן של קשר, עם תקשורת אנושית וכל מה שאומר קשר.

עולות בתוכי שאלות מגוונות- אבל אני אכתוב עליהם בזמן אחר.