להיות

כאמור (מסיום הפוסט הקודם) , אני מתכוון לשנות פתיח

הפתיח הקודם היה:

"
איך להיות ?
"להיות או לא להיות..."

למעשה ברור לי שאני רוצה לממש את העולם של משחקי השליטה במין שקיים בתוכי- כאילו שאני יכול שלא.

אני מחפש את הדרך איך להיות בתוכו. כלומר, איך לאפשר לו לחיות בשלום בתוכי.

אשמח לכל תגובה קונסטרוקטיבית
"


נכון להיום אין לי שאלה האם להיות או לא להיות. ולמרות שגם בעבר האופציה של "לא להיות" לא נראתה סבירה (כפי שהשתקף מהפתיח הקודם) הרי נדמה שהיום עוצמת השאלה פחתה באופן משמעותי.

כמו כן אני מרגיש שהחיפוש של איך לאפשר למשחקי השליטה לחיות בשלום בתוכי, היא עדיין שאלה, אבל שאלה שנשאלת בנימה שונה לגמרי.
השלום בתוכי חשוב לי, אבל הוא שונה, אולי הוא קשור יותר לעניין של לימוד וחקירה של השאלה איך הוא יכול להתקיים בתוכי, אבל לא במחיר שיפגע במשחקי המין בשליטה.
{ אולי כי ברור לי שמשחקי השליטה בתוכי הם עובדה קיימת כרגע שלא נמצאת על תנאי זה או אחר (דוגמת תנאי של שלום בתוכי)}.

וכמובן שאני עדיין אשמח לכל תגובה קונסטרוקטיבית.
וזה זמן טוב להגיד תודה לכל התגובות הבונות שנתנו לי עד כה, במהלך כתיבת הבלוג:
תודה 😄

אני חושב שהיום הנושא בתוכי הוא האימון בלהיות. אימון בלבטא, לממש, לחוות את משחקי השליטה במין בעיקר בתוך קשר זוגי.
או, כמו שהציעה חברתי הטובה תמימה להיות שלם. אימון בלהיות אדם שלם.

זה הנושא המרכזי- או כמו שאומרים במסגרות אחרות: החזון (בהקשר הזה).

כן, ברור לי לחלוטין שאני רוצה להיות.

אני מנסח מחדש: אני מתאמן, מנסה, מתרגל את איך להיות.

אולי זה הפתיח לבלוג: האימון באיך להיות

אימון באיך להיות. או במילים אחרות איך לבטא את משחקי השליטה במין הקיימים בתוכי בתוך קשר, ולחוות את השלמות בתוכי.

אולי זה יעבור שינויים, נראה איך אני ארגיש עם הפתיח הזה.

וכמובן, גם היום וגם בכלל, אני אשמח לכל תגובה בונה שעשויה לעזור לי.

(את האיחולים שלי לעצמי לראש השנה אני אדחה לזמן אחר)