להיות

ההתנסות שלי (בעיקר כדום אבל לא רק) הולכת גדלה ומתפתחת.
אין ספק שתפקיד הדום הוא קל וטבעי עבורי- ובעיקר אני מאוד נהנה ממנו.

למרות שרוב הדברים שקורים סביב משחקי השליטה במין, הם טובים, אולי אפילו טובים מאוד, גם עצב ממלא את ליבי.

כן, ברור לי שלקהילה יש את הקודים הפנימיים שלה.
עכשיו אני מרגיש שאני לומד קצת יותר את אותם קודים חברתיים המקובלים בקהילה, מה נכון ומה לא נכון.
אבל הקודים המקובלים הם לא תמיד תואמים את הקודים הפנימים שלי.

ואני בהתלבטויות מה לעשות, ואיך.

במילים אחרות:
עד כמה "לציית" ולשלם מחירים פנימיים {וברור לי שכולם מצייתים במידה רבה מהשיפחה הכנועה ביותר ועד לאדון הקשוח ביותר- אבל זה לפוסט אחר}
עד כמה לנהוג לפי הקודים שלי- עם המחירים החיצונים/ חברתיים המתבקשים.
ובעיקר (שזה למעשה עצם העניין) מה הרצון שלי ועד כמה ההתנהגות שלי משרתת את הרצון שלי להכיר ולתקשר עם אנשים נוספים שחולקים תחביב דומה של משחקי מין בשליטה.


בכדי לשמור על שלמות פנימית הרמונית, ובמקביל להתפתח וללמוד דברים חדשים אני צריך להיות תלמיד קשוב, אבל גם תלמיד מאוד בררן.

הסיבה לעצב עדיין לא ברורה לי, אבל אני מרגיש שהיא קשורה למה שכתבתי עכשיו.
אולי היא קשורה לתהליך המתרחש במפגש עם אנשים בקהילה, תהליך שמזמין אותי לשינוי פנימי שכולל בתוכו שיחרור דעות ואמונות קדומות (ואשר ברור שלפחות בחלקו אני מעונין).