להיות

הנושא שאני כותב עליו בפוסט הנוכחי, מתבהר בתוכי זה זמן. אני אנסה לכתוב אותו במילים פשוטות.
אני ער לכך שהרעיון שאני מציג פה, רעיון שמתאים לי, לא מתאים להרבה אנשים אחרים.


אני מחפש מאיפה להתחיל. אולי הטוב ביותר להתחיל בדוגמא:

בעבר, כשמימשתי את ההבט הדומי באישיותי מצאתי שהיו דברים שביקשתי מהסאבית שלי לעשות, דברים שלעתים הם היו בפנטזיה שלה, ויחד עם זאת היו קשים לה לעשייה.

העובדה שהיא התגברה על הקושי שלה ועשתה משימה זאת או אחרת בשבילי (למשל ספגה כאב או השפלה זו או אחרת) מאוד סיפקו אותי כדום- (הסיפוק של הדום זה נושא אחר).

במקביל, ההנאה שלה מזה שהיא הצליחה לעמוד במשימה (קושי/ כאב/ השפלה וכד') והעובדה שאני הכרתי בקושי שלה לבצע או לעמוד במשימה (כלומר בעובדה שהיא היתה מוכנה לעשות את זה בשבילי), עשה לה מאוד טוב.
ההכרה (קרי ההתיחסות לקושי) , הרחיבה את המשמעות לתהליך שהיא עברה אותו כסאבית.

במילים נוספות העובדה שהכרתי בסבל שלה, ובתחושה שלה שהסבל שלה לא היה לשווא נתן משמעות מכרעת לכל התהליך.


אני רוצה לתת דוגמא light שלי כסאב:
כשנישקתי למישהי את כף הרגל (דבר שלא ממש עושה לי את זה), זה לא היה לי קל: זה היה לי קשה, משפיל, מוזר (ומודה שגם משעשע :),
העובדה שהיא התרגשה מזה (רגשית ומינית), בהחלט השפיעה עלי להמשיך ולעשות את זה.
ראיתי איזו הנאה אני גורם לה בכך.
העובדה שבמהלך האקט הזה, ובמיוחד בסופו, דומית (בת זוג) יכולה להעריך את מה שעשיתי בשבילה, (במילים, בחיבוק, בהרגשה אוהבת), הופכת את כל האקט הזה למרגש במיוחד (ולהבנתי גם מרפא במיוחד).

זה לא רק האקט המשפיל של לנשק את כף הרגל (או דברים אחרים), זה העובדה שהיה משמעות ל"סבל", היה משמעות לקושי שעברתי עם עצמי.
משמעות שהגיעה בעזרת ההכרה שלה והערכה שלה

דוגמא נוספת
לפני זמן קראתי פה שדומית ציוותה כעונש על הסאב שלה שלא לגלוש באתר סקס במשך זמן מסוים.
חשבתי עלי, מה היה קורה אילו מישהי, בתפקיד הדומית, היתה מצווה עלי לעשות דבר כזה.

הרי מצד אחד, אילו היא לא תבין מה משמעות העונש שלה, ועד כמה זה קשה לי לבצע את המשימה שלה, הרי שאז לביצוע המשימה לא יהיה טעם מבחינתי

ומצד שני אם היא תשכיל להבין מה משמעות העונש שלה עבורי (קטן ככל שיהיה), ותבין כמה קשה לי לבצע את המשימה, ותעריך אותי מאוד על זה שאני מבצע המשימה ובמקביל תפיק מזה הנאה- הרי שאז התחושה היא שהקורבן שהקרבתי התקבל (בצורת הערכה שלה אותי ואף יותר מזה: ההנאה שלה מזה).
ואז זה משהו אחר לגמרי.


העובדה שהקורבן שהקרבתי (השפלה, כבוד וכד') לא היו לשווא והקורבן שלי התקבל הם אלה שעושים לי את העניין (ופה אני חורג לעומקים נוספים אז אפסיק).

אני יודע שהדברים שכתבתי הם פרטיים, ולא מבטאים את ההנאה של כל הסאבים/יות מעונש, ובכל זאת.. יש פה עניין שרציתי להבהיר לעצמי ולמי שמעונין/ת.


{בנוסף, אולי זה נותן הסבר נוסף (וכמובן לא יחידי) לסיבה לכך שאני זקוק לבת זוג כדומית, ולא לסישין חד פעמי:
בהקשר זה אני זקוק לאותה הכרה והתייחסות ייחודית למסע אותו אני עובר כסאב (עם כל משימה ומשימה) דבר שיכול להעשות בקירבה אמון ואהבה שמציעה מערכת יחסים זוגית. }