בתקופה האחרונה אני ממשיך ושואל את עצמי מהם המקורות הנפשיים שלי אשר מובילים אותי פעם אחר פעם לחוות את ההנאות המיניות שלי סביב משחקי השליטה במין
שני הפוסטים האחרונים שנכתבו מזמן עסקו בסיפור אודיסאוס: הסיפור על אודיסאוס והסירנות וכן הזכרתי את אתנה-
אתנה עזרה לאודיסאוס במסעות שלו, (במובן המטפורי אולי העזרה שלה חיה גם בתוכי).
קשה שלא להתרשם מהרצון העז שהניע את אודיסאוס לחזור הביתה.
ככתוב,בפוסט שלפני הקודם, סיפרתי על אחד הפיתויים שהופיעו לו בדרכו (אודיסאוס והסירנות)
כפי שכתבתי שם ישנו סיפור נוסף שעולה בעולמי הפנימי המתאר משהו מאותם פיתויים:
בתחילת השיר התשיעי באודיסה מספר אודיסאוס על שלושה שליחים שהוא שלח בכדי לתור את הארץ בה גרים הלוטופגים.
אותם לוטופגים לא ניסו להרוג את השליחים, אלא פשוט נתנו להם לטעום פרי מסוים (כנראה סוג של לוטוס)
אחרי שהשליחים אכלו את הפרי קרה להם כל מה שקורה לאלה אשר אוכלים פרי זה:
אנשים אלה שוכחים את ארצם את "בשורתם" וכל מה שהם מעוניינים זה לשבת עם שבט הלוטופגים ולהמשיך לאכול את הלוטוס.
אודיסאוס היה צריך לקחת אותם בכוח, לקשור אותם (נו יש יותר מרמז BDSM גם באודיסה 😄 ולהפליג הלאה.
המשותף לסיפור הסירנות ולסיפור פרי הלוטוס הוא איבוד כוח הרצון למול פיתוי מאוד גדול- אולי כישוף
ולהבדיל, התשוקה העצומה של אודיסאוס לחזור לביתו מדברת על כוח רצון שעומד למול כוחות עצומים מתנגדים לו.
הסיפורים האלה עולים בתוכי בהקשר לשאלה שהעליתי בתחילת הפוסט:
מאין באה אותה משיכה עצומה ובלתי נתנת להסבר מלא (לפחות עד עכשיו) אשר מובילה אותי פעם נוספת ופעם נוספת לשבילי משחקי השליטה במין.
לפני 19 שנים. 5 במרץ 2005 בשעה 14:42
