צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסתכלת מלמטה

מחשבות, הערות, סיפורים...ובעיקר שטויות
לפני 13 שנים. 22 בספטמבר 2011 בשעה 17:43

את המפגש הוא תכנן הרבה זמן מראש, כבר מלפני שבועיים הוא קבע איתי את התאריך "את ביום שלישי הבא אצלי בכניסה לבית בשעה 23:00 בלי איחורים, אנחנו לא נדבר עד אז, חוץ מאשר הודעה שתיתן לך פרטים מדויקים של מה ללבוש ואיך להתנהג"
הוא מרעיד לי את הגוף עם הקרירות הזאת, כל המטרה שלי בזוגיות זה להוציא ממנו חום, רק הרעיון כל כך מספק ומענג שאני מסוגלת לאונן עליו שעות, על האפטר קר שבא אחרי הסערה.
"שמלה שחורה, צמודה וקצרה, בלי תחתונים וכשאני אפתח את הדלת ב11 בדיוק, אני אראה את הכוס שלך מבצבץ כשאת מכופפת"
השעה 10, ואני כבר בדרכים, אין סיכוי שאני אאחר. הוא בטוח תכנן לי סשן ששווה לעמוד בזמנים לכבודו.
10 וחצי, אני באוטו מתחת לבית שלו, מעשנת סיגריה אחרי סיגריה בנסיון להפיג את המתח, ושום דבר לא עוזר. התגעגעתי אליו כל כך.
רבע ל-11, אני כבר בדלת שלו, מתי להתכופף? יש לו שכנים, הוא יודע שאני אוהבת את הסיכון, שאני אוהבת את זה שגבר רואה אותי והיה רוצה לזיין אותי, התחושה הזאת רק מרטיבה אותי, והוא פשוט מכיר אותי טוב מדי.
הדלת נפתחת לאט, ואני מכופפת, אצבע נכנסת עמוק לתוכי, יוצאת, הוא מורח את כל מה שיצא ממני על השמלה (החדשה) ונכנס לבית כאשר הדלת פתוחה.
"להיכנס?"
"תישארי ככה עוד כמה דקות"
כל מה שעובר לי בראש זה סשנים קודמים שרק מרטיבים אותי יותר, שיכניס אותי פנימה, שיכאיב, שיצבוט, שיחדיר שיעשה משהו. אני רטובה כל כך שאני חושבת שהכתמתי את השמלה.
"תרימי את השמלה" הוא עומד מעליי
"אפשר להיכנס קודם?"
"יקירתי, היום אנחנו נלמד אותך את מהות תקופת הסליחות, ויש לי הרבה על מה לסלוח לך. תרימי את השמלה"
אני מרימה את השמלה, קצת, היא גם ככה קצרה, והוא בתגובה נותן לי הצלפה חזקה בתחת ומוריד אותה ממני כך שאני באותה תנוחה, במסדרון, ערומה לחלוטין. אני אוהבת את המשחקים האלו, אני לא אכחיש.
"בואי כנסי יקירתי, יש לך היום דרך ארוכה עד לסליחה המאוחלת" אני נעמדת ונכנסת לתוך הבית, כבר בכניסה הוא שם עליי כיסוי עיניים. "זאת הפעם האחרונה שתרגישי את הידיים שלי לשעות הקרובות לפחות"
אני לא בדיוק מבינה מה הולך סביבי והלחץ נראה לעין, הוא מוביל אותי למה שמרגיש כמו הסלון ומושיב אותי על השטיח (אני מזהה אותו מסשנים קודמים) במרכז הסלון. יש שקט מוחלט, חוסר ידיעה, אבל אני כמעט בטוחה שאני שומעת צעדים מתקרבים.
"שפחתי, את הרבה פעמים לא יודעת לסתום את הפה, וחושבת שלמילים שלך תמיד יש במה לגיטימית. היום נבחן מחדש את המושג לסתום את הפה"
מהר מאוד ניתן להבין שאני לא לבד עם אדוני בחדר, יש סביבי לפחות 3 זוגות רגליים. מישהו תופס לי את הידיים, גבר בעל אחיזה חזקה, ואוזק אותן מאחורי גבי.
"אני חושבת שזה זמן טוב להזכיר מילת בי.."
אני מרגישה זין ממלא את פי לא גדול, אבל עבה, ואינני יכולה להוציא כרגע הגה. הוא מפמפם בקצב אחיד במשך כמה דקות ויוצא ממני.
"אני צריכה לדעת לפחות איך הם נראים, אתה לא יכול פשוט לעשות לי את זה!"
"לא הספיק לך אחד?"
אני מרגישה זין אחר נכנס לתוך הפה שלי, הפעם זין ארוך שמתחכך בגרון שלי בכל פעם, ואני בכל פעם משתדלת לא להקיא. במקביל מישהו משחק לי בפטמות. אני לא אוהבת את המשחק הזה, אני מפחדת, אולי אני צריכה לקום וללכת? הפחד הזה משתק את כולי. אני רוצה להיות חזקה בשבילו, אני רוצה את החום ואת הגאווה שעליהם חיכיתי ולקראתם עבדתי כל כך קשה.
האזיקים נפתחים, והזין יוצא לי מהפה, אולי זה נגמר? אולי סיימתי עם המבחנים, הוא נותן לי לעשות מה שבא לי בדרך כלל, אני לא מכירה את הצד הזה שלו.
"את צריכה להבין, שפחה, שכדי להיות השפחה שלי, עלייך להשלים עם העובדה שבחלק ניכר מהזמן את חור שנועד לשימושי וכל מי שארשה לו. חבר'ה, אל תתביישו, היא שלכם, כל אחד גומר פעם אחת וניתן להשתמש בכל החורים."

אשמח לקבל תגובות

Sehnsucht דמעות. - סיפור מרגש. ירדו לי דמעות. אהבתץי במיוחד את
" זמן טוב להזכיר מילת בי.."
לפני 13 שנים
nomorenomore - סיפור מעניין... אמיתי או פנטזיה, זו השאלה.

בכל מקרה, רכושני שכמותי לא היה נותן לאיש לזיין את הזונה שלי, אולי אולי במקרה חד פעמי.

מי אני שאשפוט, העיקר שאת עושה את זה כי את רוצה ולא כי הוא רוצה :)
לפני 13 שנים
Homer Jay Simpson​(שולט) כל זמן שבהסכמה... - כל זמן שהנושא בהסכמה - אחלה - אהבתי בגדול - מגרה ומותיר טעם ל...עוד...!!!
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י