סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיתית או מיתולוגית

אין ספק ש..
זוהי שקיעתה של הזריחה
לפני חודשיים. ראשון, 6 באוקטובר 2019, בשעה 20:48

תנסה את המזל שלך איתי.

לא כי אתה נשלט במסווה, גם לא כי אין לך נשלטת זמינה. 

שנינו יודעים שיש לך.

ובטח לא כי הייתי נשלטת בעברי ונכוותי מ״שולטים חרא״ (היי.. מילים שלך).

 

תנסה את המזל שלך איתי.

זו לא כניעה וגם לא וויתור.

זו קבלה של מה שחסר, וכרגע חסר לי.

 

בלי בולשיט, בלי מסכות 

תבוא נטורל.

שולט עם קוקיות 😉

 

לא משנה מה ייקרה כשניפגש

דבר אחד אני יכולה להבטיח

השליטה תזויין היטב..

 

 

 

לפני חודשיים. שישי, 4 באוקטובר 2019, בשעה 23:56

בשנים האחרונות אני מטפחת תספורות כאלו ואחרות שם למטה.

בהתחלה כשהיו מסתקרנים ושואלים אותי: ״תגידי.. את ג׳ינג׳ית גם למטה?״, הייתי עונה את האמת, שאני לא יודעת. תיחזקתי מפשעה נטולת שיער.

עם הזמן החלפתי (כשגיליתי שכן..) 😜

 

ולמה אני בעצם משתפת אותכם בהיסטוריית התספורות שלי?

כי תיזכרתי את עצמי ממש עכשיו ששום דבר לא משתווה לרגע הזה שבו אני מטילה את מימיי מבעד לשפתיים חלקות.

 

Priceless

 

Fucking priceless

 

לפני 3 חודשים. שלישי, 13 באוגוסט 2019, בשעה 20:53

 

כשאכנס לחדר הקריר, עיניי בוודאי יתרגלו לתאורה החשוכה ואפי יקבל בברכה את הריח הגברי שהבושם שלו יפיץ.

 

הלב שלי יפעם כל כך מהר וחזק וזה ירגיש כאילו יש פסקול ביולוגי למפגש הזה.

 

הוא ייגש אליי וירגיע אותי בנשיקה.

הגוף שלי יגיב אליו, לכולו.

לא, אין פה אהבה, היא תשאר בבית.

בחדר הזה תהיה תשוקה פראית, מילוי חוסרים ובעיקר הבנה הדדית.

הוא יטעם אותי.

ואני אותו.

נחקור אחד את השנייה.

נגלה את הגבולות וגם איפה אפשר למתוח אותם.

 

כשזה ייגמר אני אשאר עם טעם חדש.

 

בא לי טעם חדש?!

 

 

 

 

 

לפני 9 חודשים. שלישי, 12 במרץ 2019, בשעה 23:41

ציפורניים אדומות. 

 

גם שפתיי מאדימות.

 

שובל ריח משכר.

 

זו אני.

 

 

תתמודד.

 

 

 

 

 

לפני 9 חודשים. שבת, 9 במרץ 2019, בשעה 21:25

 

כתבתי סיפור שעד היום אני חושבת שהוא ממש טוב.

אז למה שלא אנגיש אותו?

קריאה מהנה 

⬇️⬇️⬇️⬇️⬇️

 

לינקים לפוסטים

 

האורחת I

האורחת II

לפני 9 חודשים. שישי, 8 במרץ 2019, בשעה 11:42

כשאתה מסתכל עליי משחקת עם הילדים, אני חוגגת את הנשיות שלי.

 

כשאני מתבשמת אחרי מקלחת, אני חוגגת את הנשיות שלי.

 

היא נחגגת גם כשאני מגישה ארוחת ערב וגם כששואלת אותך אם נוסעים לאמא שלך השבת.

 

אני חוגגת אותה כשאתה בעבודה ואני מגורה כולי. חוגגת אותה לעומק עם הצעצועים שבמגירה.

 

אבל הכי מרגישה חגיגית ונשית כשהלשון שלך עושה בי שמות.

 

יום האישה my ass.

אני נשית. נקודה.

לפני 9 חודשים. חמישי, 7 במרץ 2019, בשעה 18:41

*סיפור*

 

 

הם לא מכירים הרבה זמן, בלשון המעטה.

שולטת ושולט שאיכשהו נוצר חיבור ביניהם, מוצאים את עצמם מותשים מלהוכיח שהכוח בידיים שלהם.

אבל האגו.. האגו חזק יותר מהתשוקה להכנע.

אז הוא מנסה להביך אותה וקורא לה טובה, על משקל ילדה/כלבה טובה.

והיא לא נשארת חייבת ונוגסת בו בכל מקום אפשרי, אוחזת בראשו ומצמידה בין ירכיה הלוהטות.

וכשהם במיטה הוא מזכיר לה שתשאיר את רגליה מפושקות והיא זולגת למענו.

היא מנסה בכל כוחה להכאיב לו ללא הצלחה, הוא מגחך לניסיונות שלה ומבקש ממנה לגמור.

היא נכנעת.

היא כואבת בשבילו והוא גומר למענה.

הוא לא מבין שהיא נותנת סוף סוף לתשוקה שלה לנצח.

באמת לא קולט את גודל המתנה שניתנת לו בלי להתאמץ.

היא תוהה אם הוא יכול להכיל אותה, אבל התשובה ידועה לה.

מבחינתו היא עוד אחת.

זו הייתה הפעם האחרונה שהיא נותנת לתשוקה החבויה שלה לנצח.

האגו שלה נשבר.

 

 

לפני 9 חודשים. רביעי, 6 במרץ 2019, בשעה 13:17

אנחנו יצירת מופת של הטבע.
כלי קיבול ועונג.
דעי להשתמש בו.
למבט שלך יש כוח.
תשחקי עם העיניים מולו. תביכי אותו. תרגשי אותו. תשדרי לו את המחשבות שלך.
השפתיים שלך חושניות.
תעבירי עליהן את האצבעות שלך. תגרמי לו לרצות שאלו יהיו האצבעות שלו שלוטפות אותן.
הצוואר שלך הוא אצילי.
תבליטי את השקע המטריף בעצם הבריח שדורש נשיקה מרטיטת נשימה.
החזה שלך הוא אלוהי.
מכיל בלוטות חלב המזינות את תינוקך ואלפי עצבים שזורקים עונג בגופך. תחשפי את הואדי ביניהם. במידה. תני לו לרצות לשחרר אותם לחופשי.
המותן שלך רכה.
נועדה להיות מוקפת על ידיו. תדגישי אותה.
האגן שלך מהלך עליו פלאים. בין אם הוא חבוק במכנס או מוסווה בחצאית מתנופפת.
תעסי בהליכתך. במידה.
כפות הרגליים שלך הן הפלא השמיני. מחזיקות את כל גופך. טפחי אותן, והוא יישק להן יומם וליל.
את אישה.
יצירת המופת של הטבע.
כלי קיבול ועונג.
דעי להשתמש בו.

תאהבי את עצמך.

לפני 9 חודשים. שלישי, 5 במרץ 2019, בשעה 20:08

ידייך מאחורי גבך , ראשך על הכר .
הרגליים מכופפות וכן.. ישבנך מופנה אליי.

אני עומדת מעלייך.
מטפטפת טיפות יוקדות של שעווה
בעוד ידי מלטפת את אשכייך.

אתה רועד.
מרגישה אותך מתכווץ עם כל נגיעה של העונג הרותח
ומשתחרר למגע ידיי.

ואני בשלי
מרפרפת באצבעותיי
נוגעת, צובטת, משחקת בך, משחקת איתך.

קולטת אותך מביט בי בציפייה דרך המראה
כבר אמרתי לך כמה אני אוהבת את העיניים שלך?

 

עוצם את עינייך עם כל נגיעה
עוצם ומקווה שאפשק את פלחייך כדי לחדור

הנשימות שלך דרוכות כאילו איבדו את הקצב
עושה רושם ששכחת איך לנשום כשאני לידך.

ממשיכה בליטופיי


ואתה..
לא שם לב לשעווה שאיננה כבר
מתמכר למגע ידיי
מרוכז באצבעות שמשחקות עכשיו בכניסה אלייך.

הצלפה.
גופך קופא.
לא מבין מאיפה הגיע הכאב.
הצלפה.

הגניחות בורחות מגרונך

הצלפה ~ גניחה
הצלפה ~ אנחה
הצלפה ~ גניחה
הצלפה ~ אנחה

כולך מרוכז בהצלפות
מנסה לתפוס את הקצב
וכשאני חודרת אלייך
מבט מופתע על פנייך.

חדירה ~ גניחה
חדירה ~ אנחה
חדירה ~ גניחה
חדירה ~ אנחה

וכל הזמן הזה העיניים שלנו מסתכלות על הנעשה
דרך המראה
מנהלות ביניהן דו שיח אינטימי.

כבר אמרתי לך שאני אוהבת את העיניים שלך?

לפני 9 חודשים. שני, 4 במרץ 2019, בשעה 15:17

 


מעטות הפעמים שאני זוכרת על מה חלמתי, אבל כנראה שזו הרטיבות המענגת שפשטה בתחתוניי שעזרה לי לא לשכוח.


ובחלומי היית שרוע על גבך, ידייך קשורות בחוזקה לראש המיטה בעזרת אזיקי העור החדשים שלי.
סביב אשכיך סובבתי חבל, ולאיברך הצמדתי את הויברטור שלי.
גם סביבם כרכתי חבל.

אני זוכרת את עצמי בוחנת את יצירת האמנות ששכובה על מיטתי.
ומתגרה.

1.80 של גבר מיוסר בעונג.
ללא יכולת תזוזה וללא יכולת לגמור.
הויברטור רוטט לו בעוצמה מקסימלית ואתה מתחיל לדלוף.

אני זוכרת שלא הצלחתי להתאפק והתיישבתי על פניך, סוג של 69 אלא שהפעם רק אני אגמור,
אוחזת את יצירת המופת בידי, ומנחיתה ספנקים קלילים על אשכיך הנפוחים.

מרימה מדי פעם את אגני על מנת שתוכל לנשום ולומר לי "תודה גבירתי".

אני זוכרת את עצמי גומרת.

ואז התעוררתי.