לפני 5 שנים. 13 באוגוסט 2019 בשעה 17:53
כשאכנס לחדר הקריר, עיניי בוודאי יתרגלו לתאורה החשוכה ואפי יקבל בברכה את הריח הגברי שהבושם שלו יפיץ.
הלב שלי יפעם כל כך מהר וחזק וזה ירגיש כאילו יש פסקול ביולוגי למפגש הזה.
הוא ייגש אליי וירגיע אותי בנשיקה.
הגוף שלי יגיב אליו, לכולו.
לא, אין פה אהבה, היא תשאר בבית.
בחדר הזה תהיה תשוקה פראית, מילוי חוסרים ובעיקר הבנה הדדית.
הוא יטעם אותי.
ואני אותו.
נחקור אחד את השנייה.
נגלה את הגבולות וגם איפה אפשר למתוח אותם.
כשזה ייגמר אני אשאר עם טעם חדש.
בא לי טעם חדש?!